7 תשובות
עברתי בית ספר.
אני ולא יודעת
כן. עד כיתה ח לא היה לי . ואז פשוט הלכתי לאיזה חבורה עם אחותי ויצאתי משם עם חברה אחת ואז פשוט פגשתי עוד אחד במסגרות חבריות
אנונימית
אני
פשוט התחברתי לילד אחד ואז עוד ועוד ונהיו לי הרבה ידידות וחברים ואז כשעליתי לתיכון היה לי הרבה יותר ביטחון להגיר חברים חדשים
ההעברה לתיכון. עברתי חרם בחטיבה ואז עברתי לתיכון שרוב הילדים לא באו. ואנשים בתיכון עוברים מן גלואו אפ של אישיות ומתבגרים טיפה וזה
ואתה פשוט מתחבר למישהו אחד כזה ואז אתה נכנס לסביבה שלהם ומכיר את החברים שלהם
אנונימית
תראה.. בחיים לא הייתי במצב של zero friends, אבל כן יצא לי להתנתק מאנשים ולהכיר חברים חדשים וכן היו תקופות שהייתה לי רק חברה אחת.
אני אתן לך יותר דוגמה למה שעבר עליי בשנה האחרונה.
זה התחיל מנתק מהחברה הכי טובה שלי, אחרי זה עוד מישהי שהייתה חברה ממש טובה שלי (שדרך אגב, עכשיו כולם ניתקו איתה קשר והיא עברה בית ספר, מה שרק מוכיח שיש לי אינטואיציה טובה לגבי מאיזה אנשים להתרחק ואני לא היחידה שראתה כמה היא טוקסיק), ולאט לאט בתקופה של הזומים וזה גם מאחרים.
בזמן הזה, ממש התקרבתי לחברה אחרת שלי שאני מכירה כבר שנים, שבכלל לא לומדת איתי בבית ספר. כיום היא די החצי השני של התחת שלי ואנחנו ביחד כל הזמן ואני אוהבת אותה מאוד.
אבל באותה תקופה היא הייתה כל מה שהיה לי בערך.
בחופש הגדול חברה שלי מהבית ספר כזה הציעה לי להפגש איתה ועם עוד חברה, אז זרמתי והשלמנו קצת פערים, הן סיפרו לי מה קרה עם כל האחרים בתקופה הזאת שהייתי מנותקת מהם (זוגות שנפרדו, חברויות שהסתיימו ודברים בסגנון).
בחופש הגדול גם הכרתי חבר ממש ממש טוב בסמינר של איזושהי תוכנית, אבל גם הוא מן הסתם לא איתי בבית ספר.
בתחילת השנה הרגשתי טיפה מוזר, אבל השתלבתי מהר מאוד.
כרגע יש לי קבוצת חברים ענקית בבית ספר, חלקים קרובים אליי יותר וחלקם פחות, עם חלק אני נפגשת אחד על אחד, עם חלק בקבוצות, עם חלק בכלל לא. עם חלק סתם צחוקים בבית ספר ולא מעבר.
קודם כל, אני אתן לך כמה טיפים לגשת לאנשים חדשים:
1. אני ממש אוהבת להחמיא, אין סיבה שלא, תמיד אפשר למצוא על מה וזה גורם לצד השני להרגיש טוב עם עצמו (:
2. תנצל הזדמנויות. אני אתן לך דוגמה, הייתה מישהי שמצאה חן בעיני אבל לא היינו ממש חברות, הייתה יום הולדת למורה שלנו לאנגלית (הכיתת אנגלית שלי ממש מגובשת כזאת ואנחנו מתים על המורה) ורצינו להכין לה עוגה, והילדה שהייתה אמורה להכין את העוגה לא הספיקה כי היא הייתה באיזה טיול של הצופים (היא מדריכה), אז הצעתי לילדה ההיא שמצאה חן בעיני שנכין את העוגה ביחד והיא ממש זרמה איתי והיה לנו כיף (:
נפגשנו עוד כמה פעמים מאז ועכשיו אנחנו חברות ממש טובות. גם מתקשורת בבית ספר ביום יום. אלה דברים שנבנים.
זה קרה עם עוד כמה חברים שלי, פשוט תנצל הזדמנויות ממש יום יומיות, נגיד ללמוד ביחד למבחן או לראות סידרה מסויימת שדיברתם עליה.
זה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע.
3. להיות בן אדם פעיל. לצאת מהבית, ללכת למקומות, תאמין לי שיש אינספור מסגרות ותוכניות ומקומות להיות בהם ולהכיר אנשים איכותיים.
4. אל תצפה שאנשים ירצו בחברתך אם אתה יושב בצד עם הטלפון ועם פרצוף חמוץ. זה לא מושך אף אחד לרצות לפנות אליך. זה משדר "אני עסוק ואני לא רוצה חברה". תראה רצון לדבר עם אנשים.
אני יודעת שזה קשה, ולא תמיד קל להשתלב בשיחות בעיקר כשזה בקבוצות גדולות.
נגיד היום הלכתי למקום הקבוע של החבורה שלי עם חברה שלי, אבל היו שם מיליון אנשים ולא ממש מצאתי את המקום שלי באותו רגע. ואז חברה אחרת שלי באה אליי וקראה לי לצד כי גם היא לא ממש רצתה לשבת עם כולם, ופשוט ישבנו שתינו ודיברנו ולאט לאט באו אלינו אנשים והצטרפו לשיחה.
הדברים האלה פשוט זורמים אם אתה נותן להם לזרום, ואל תצפה ש100% מהזמן זה יצליח כי אחרת אתה סתם תתבאס.
5. באמת שאל תפחד ליזום, ותנסה להראות כמה שיותר נוכחות באירועים חברתיים וכאלה.

אני לא יודעת בן כמה אתה, אבל אתה יכול לקחת את כל מה שאמרתי למקום שלך גם אם אתה לא תלמיד ולא לומד בבית ספר.
אני מכירה המון אנשים גם מחוץ לבית ספר. שרונהאב, למשל, מוזמן לקרוא על המקום בגוגל.

צא מנקודת הנחה שבסופו של דבר כל בני האדם הם יצורים חבתריים וכולנו בסופו של דבר צריכים אנשים. אף אחד לא רוצה להיות לבד.

כל מה שצריך זה נטו לרצות.
מקווה שעזרתי (:
היי לך,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו/י שאת סומכ/ת עליו שתוכל/י לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגיש/י צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.