מה דעתכם על הקטע הקצר שכתבתי? בהשראת הקטע בקישור- - קישור מצורף

ראיתי אותו צועד לעברי. המורה למתמטיקה.

ידי החלו להזיע. הוא בטח הולך לספר לי שנכשלתי במבחן שיקבע אם אשאר עוד שנה בלימודים.

מתאים לו להרוס לי את המצב רוח שגם ככה נמצא ברצפה אחרי שהבריזו לי ברגע האחרון.

אני יודע שהוא אוהב לעשות את זה.

אבל הוא ניגש לשולחן של ג'יין, שישבה לבדה, תולשת עלי כותרת אדומים של ורד שהשאיר לה המעריץ הסודי שלה שהחליט להבריז לה ברגע האחרון.

זו הייתה ההזדמנות המושלמת בשביל המורה למתמטיקה להראות את הצד האמיתי שלו, הצד שכולם יודעים שקיים אצלו.

יכולתי לראות את הסוף, אבל לא עצרתי אותו.
צפיתי בו מסיח את דעתה של ג'יין בעזרת מילים ריקניות בזמן שהוא מכניס את הסם למשקה שלה. לא אמרתי מילה.

כשהיא איבדה את ההכרה ונעשתה מסוחררת לא פתחתי את הפה שלי.
עקבתי אחריהם מחוץ לאולם, בשקט בשקט על קצות האצבעות שלא ישימו לב אליי.
פחדתי להתערב. פחדתי להביע את דעתי.
אני לא צריך שגם המורה למתמטיקה ישנא אותי.
קלטתי את המבט שלו, את המבט המלוכלך שלו, נגעלתי, אבל לא עשיתי שום דבר.

הוא גם ככה הוא שונא אותי. אני יודע.

לא שווה לי לקבל ציון נכשל במתמטיקה רק כדי להציל מישהי שלא אזכור בעוד עשר שנים מהיום

ואני לא היחיד שראה מה קורה.

מדוע שמישהו אחר לא ייקח אחריות?