לפי התורה צריך לכבד הורים גם אם הם מכים?

תכלס כן אבל אם באים לפגוע בך אל תיתני פשוט אסור להחזיר. ואם זה קיצוני ממש תפני ליועצת בבית ספר או למחנכת כי זה לא בסדר.

שואל השאלה:
לא לא, הכל טוב
סתם חשבתי על זה עכשיו
תודה

שאלתי ובדקתי - כן

פיקוח נפש דוחה קיום מצוות

תלוי מזה מכים
מכה קטנה כדי לחנך
או מכות רצח?
אסור להם להתעלל בילדים שלהם
אסור להרביץ או לפגוע באחר לפי היהדות
רק לשם תועלת מותר
לתת מכות רצח כשזה לא נכון זה לא לשם תועלת זה הזמנה לגיהינום


כבוד להורים צריך לתת כי הם הביאו אותך לעולם והם קונים לך אוכל וזה חמור ביותר לא לכבד את ההורים
גם אם אבא של מישהו יזרוק לו את הארנק לים ויקרע לו את הבגדים הוא צריך לכבד אותו אבל ויש פה אבל אם יש בידו למנוע את הנזק כלומר להתרחק שלא יקרע לו את הבגדים או לקחת ממנו את הארנק אז הוא צריך למנוע את הנזק
(אגב הדוגמא עם הארנק זה הלכה)

כבוד זה לא לתת להורים לעשות נזק חופשי יענו מתוך רצון להקשיב
ולא לכל דבר מקשיבים
אם ההורים מכריחים ילד לחלל שבת או משהו אסור לו להסכים או מכריחים אותו לזרוק את הארנק לים הוא לא צריך להקשיב
כבוד זה יותר לא לפגוע בהם לא לזלזל בהם מבפנים כי עיקר הכיבוד זה מבפנים אמא ואבא זה כמו מלך ומלכה ולא להיות כפויית טובה לעזור להם כמה שניתן ועוד דברים כאלה
אבל שוב לתת להם לפגוע חופשי זה לא הכוונה
אסור לפגוע בהם או להרביץ חזרה או לקרוע את הבגדים חזרה אדם עדיין חייב לכבד
אלא אם כן זה סכנת חיים אז מן הסתם שפיקוח נפש עניין יותר גדול

גם לפי היהדות את חייבת להגן על עצמך
זה לא רק שצריך לשמור על הגוף מריבוי אכילה ודברים מזיקים אלא גם מפגיעות חיצוניות
אם המכות משאירות לך סימנים או מכות חזקות וזה אז דחוף לדווח
אם זה מכות בקטנה שלא משאירות סימנים ולא מכות רצח לחינוך זה משהו אחר
אני נגד זה אבל יש הורים שמחנכים ככה והם לא אנשים רעים הם דווקא משקיעים בילד ונותנים לו גם חום ואהבה ומה שצריך הם פשוט לא יודעים להתמודד עם הילד בעזרת פסיכולוגיה

הבנתי שהם לא מכים אותך חח זה הסבר שתביני את הסיטואציה

באופן מפורש לא כתוב, כך שכל אלה שכותבים כן/לא בלי נימוק זה לא רלוונטי.
כיבוד אב ואם הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר.
לעומת זאת, בתורה, פרקי אבות, שולחן ערוך ובמקורות תנ"כיים נוספים מזכרים לנו שפיקוח נפש דוחה- דוחה שבת, מצוות, צומות וכדומה.
המסקנה שאליה מגיעים הרבה חכמים שדנו בסוגיה בעבר, פיקוח נפש דוחה את המצווה אך ורק אם את במצב של חיים ומוות.
נניח חס־וחלילה ההורים שלך מכים אותך באופן קיצוני, ואת במצב בינוני עד קשה כמו שמגדירים היום, אז כן, הם אינם ראויים לכבודך.
אבל במידה ומצבך הפיזי סביר, עד כמה שאפשר, אז את צריכה לקיים את המצווה.

לכבד כן
להשאר בבית הזה ממש לא

כיבוד הורים מכים זה נורא,
אבל צריך לעשות את המאמץ לכבד אותם ככל אדם כדי להוקיר להם טובה על זה שהביאו אותך לעולם.
אפשר לתעל את הרגשות של הכעס על ההורים המכים לרחמים, להבין שלהורים כאלה באמת יש בעיות נפשיות אם ככה הם נוהגים. לא רחמים מתוך סליחה וכפרה- רחמים באמת מתוך רחמים ועצב אמיתי, אז צריך לעשות השתדלות למרות הקושי, דרך עבודה עצמית ומאמץ, מקווה שעזרתי לך.
אגב, דיברתי כאן על הורים שמכים לא כחלק מסכנה ממשית (לא שאלימות היא דבר לא מסוכן)

אני חושבת שזה פיקוח נפש

כן.

"עד היכן מוראם? היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו, והיכוהו על ראשו, וירקו בפניו לא יכלים אותם, אלא ישתוק, ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ, סעיף ג).

כן..

אני חושבת שאם ויש מצב כזה אז מכבדים אותך מתוך פחד ולא מתוך כבוד וכי אמרו בתורה . אם דבר כזה קורה ישר לפנות לאנשים שיכולים לעזור ...

*אותם

חייך קודמים
לכן כל עוד הם מכים בצורה שזה משפיל פוגע לך בחיים את לא מחויבת לכבד עד שיהיה שינוי ואז חוזר החיוב לכבד אותם מחדש

חייב לכבד אותם.

^^ ראה מה שהבאתי משולחן ערוך. זה לא סתם ככה, מקורו עם מקידושין לא ע"א.

לפי התורה כן
אבל לא מגיע להם

במובן הזה זה לא משנה מה התורה אומרת, הם כבר לא נחשבים הורים

^^ הם הביאו אותם לעולם - אז מגיע. התרוה לא מחיבת סתם דברים.

הכרת הטוב אמרוה להיות גם למי שעשה לך גם רע, כמו שהיו במצריים שהשליכו ליאור את הבכורים שלנו. בכל זאת, הם שימשו לנו לאכסניא בשעת רעב.

^^ הורים תמיד הורים. רק במקרה של גיור זה שונה, אבל מדרבנן אסור לגר לצער את הורים גויים מפני חילול השם.

תוצאה דיי כבר חאלס
בעיניי לא מגיע להם.

^אבל אלוקים קובע אם מגיע להם, לא את.

טוב מה שתגיד
אמרתי בעיניי .