בבקשה דעתכם על הכתיבה?

הפעם, זאת לא הייתה מכה רגילה. כשפקחתי את עיני הסביבה התבהרה, ופתאום ניתך עלי ברד של חלקיקי פנים שהתאדו וחזרו לעצמם. לא זיהיתי את המקום שבו אני נמצא, גם לא את גופי, אבל רק את פניי. מישהי עזרה לי לקום, אבל השתטחתי על הרצפה בעודי צווח וידה הושטה לעברי. "הצלחנו." היא אמרה. בתוך שניות ספורות המציאות וחלקיה הפכו לתמונה מטושטשת; מרתף אפלולי המריח כמו תא מיושן של אוניה זהר בערפל של כתמים על גבי כתמים. מהצד בלטה ספה חומה דהויה שניצבה לא רחוק ממני, ותקרת הזכוכית נראתה כאילו עמדה להיתלש מהרקיע ולהתנפץ על הרצפה בכל רגע. שאפתי קצת אוויר צח, כל עוד הצלחתי לנשום. אבל בשום אופן לא תיארתי לעצמי שזה יהיה אוויר. "לאן נעלמו המים?" לחשתי אליה ומיששתי את האוויר כאילו לשתי אותו לבצק. "איפה אני?"