מה הייתם עושים במצב הזה במקומי?

היי בחרתי לכתוב כאן כי יש לי דילמה רצינית מבחינת מצפון ומוסר אז אשמח לשמוע דעות בעניין. לבן דוד שלי יש בר מצווה, הקרבה לצד הזה של המשפחה שואפת לאפס. בגלל הגיוס חשבתי לעצמי שיש לי את התירוץ המושלם, ומקסימום נוצר מצב שבו אם אני לא אלך אחד ההורים שלי ילך לבד (יש לציין שלכולנו יש אילוצים- מוצדקים מאוד אגב בלי קשר לאירוע עצמו).

האירוע יצריך ממני יום שלם וכל אחד יודע שבצבא זה מצרך נדיר מאוד במיוחד כשצעירים. חשבתי שאין סיכוי שאלך, מבחינתי התכנון היה לבקש כי צריך לבקש ולא להגיע. עד שנפגשתי עם ההורה של חתן השמחה לקראת הגיוס,(משפחה חד הורית) קיבלתי מתנה מאוד מכובדת שביחס למצב המשפחתי לא ציפיתי לקבל, דיברנו על הבר מצווה ניסיתי לרמוז שלא בטוח שישחררו אותי- הובהר לי שממש חשוב שאגיע.

ניסיתי להעלות את זה בבית ומעודדים אותי ללכת כדי שלא יהיה מצב שמישהו הולך לבד, למרות שהנסיבות שלי מוצדקות מאוד ואפילו אין לי מושג איפה אהיה באותו הזמן. קשה לי להחליט מה לעשות כי אין מישהו נייטרלי בסיטואציה הזאת שיכול לייעץ לי נטו ממקום של דעה אמיתית והתחשבות במצבי אישית.

אז בשביל זה התייעצתי..
מה את.ה היית עושה במקומי?