אני היי נוראית לאחותי במשך עשור

אני באמת כל כך כל כך מצטערת על זה בא לי ממש לבכות. לא הגיע לעבור את זה, היא באמת ילדה טובה ואני הייתי ממש חרא של ילדה אלייה.
רק השנה באמת הבנתי איך זה באמת משפיע עלייה ואני מרגישה על זה כל כך רע, זה הורג אותי מבפנים, זה לא נותן לי לישון.
ביקשתי ממנה כבר סליחה והיא סלחה אבל הקטע הוא שלמרות שאני באמת מצטערת על זה אני לא יכולה להפסיק עם זה, זה כאילו שאני ממש התרגלתי להיות מגעילה אלייה שאני לא יכולה להפסיק עם זה וזה באמת מציק לי
נגיד שהיא שרה- מסכנה הילדה שרה נהנת חייה את החיים שלה ואני כמו חרא של אחות מתעצבנת עלייה וצועקת עלייה שתפסיק לשיר, וזה לא שזה לא באמת מציק לי ואני סתם מעצבנת עלייה, זה ממש מציק לי ומפריע לי שהיא שרה ואני מתעצבנת עלייה. ואז רק אחרי שאני שהתעצבנתי עלייה וכבר אמרתי את מה שאמרתי, פתאום יש לי מצפון, פתאום יש קול שאומר לי שמסכנה הילדה היא רק שרה.
אני לא יודעת מה לעשות, איך אחרי 10 שנים שאני מתנהגת נורא משתנים?

בבקשה תעני לי אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות