אני שונאת להיות בבית שלי - קישור מצורף

מסר למשטרה: זה שאני מרגישה חרא לא אומר שאני אובדנית, אני לא

אני שונאת את זה שאח שלי מתנהג כמו מטומטם
אני שונאת את זה שאמא שלי לא יכולה להפסיק לצרוח ולחשוב בהגיון ואני שונאת את זה שבן זוג שלה לא יכול להישאר מחוץ למשהו שלא קשור אליו
אני מנסה ללמוד למבחן ממש חשוב שיש לי והם לא מפסיקים
אני רוצה ללכת לאבא שלי אבל אני מרגישה חרא אצלו כי כל הדברים שלי אצל אמא שלי, המחשב והספרים ובכללי נוח לי בחדר אצל אמא שלי אבל אני לא מסוגלת והוא גר ממש רחוק ואני צריכה ללכת לבית ספר
אני לא מסוגלת עם זה באמת הגעתי למצב שאני מרגישה יותר בנוח בבית של החברה הכי טובה שלי מאשר בבית שלי ואני לא יודעת מה לעשות
עצות?
סתם תהנו לשמוע את העשר שניות האחרונות של זה מהחדר שלי עם דלת סגורה לפני שאח שלי הסתגר בחדר ואמא שלי ובן זוג שלה התחילו לריב ביניהם
חשבתי על להקליט את זה רק בסוף אז מתנצלת שלא תוכלו באמת לשמוע את הטונים