הכלב שלכם שינה את חייכם?

כן. היא נותנת לי הרבה אושר ותחושה שלמישהו תמיד יהיה איכפת ממני

אבא שלי נראה לי בחר אותה. לא הייתי ביום האימוץ ההוא

ברור שכן, פיזית ונפשית
נפשית בעניין של השמחה ואושר בבית, דאגה לבעל חיים
פיזית בעניין של סדר היום, להוציא אותו, להאכיל ולתת לו מים, לדאוג שהוא בסדר

לטובה לגמרי, היא הוסיפה לכל הבית שלנו שמחה
אני זוכרת מהיום שקיבלתי אותה שהלכנו לקחת אותה מ"תנו לחיות לחיות" והיא הייתה גורה וממש קטנה
בחרנו בה כי היא הייתה הכי חמודה

כן, ולרעה.
אני לא בחרתי בו. אבא שלי, אמא שלי ואחותי הגדולה בחרו אותו( אני התנגדתי לקנות כלב).
הוא פשוט מפחיד אותי, ואני לא מרגיש ממש ביטחון להסתובב בבית שהוא שם.

הוא הדבר הכי טוב שקרה לי..קיבלתי אותו בגיל שש. הוא היה מקסים וחמוד וחכם ומצחיק, ממש כלב מושלם. ואז לפני משהו כמו שנה הוא מת...

^^עצוב נורא לשמוע

הוא שינה את החיים שלי לטובה
הוא גורם לי תמיד לחייך, גם שאני בשיא העצבים והבכי ברגע שאני מסתכלת עליו אני יישר נרגעת ועולה לי חיוך על הפנים

לרעה... הוא בכלל לא מכניס אושר לבית ולא מראה אהבה, הוא תוקפני גם לפעמים. הוא כמעט ולא רוצה להיות איתנו ולהתלטף והוא מאוד חשדן בהכל.


זה היה יום ממש מרגש בשבילי שאימצנו אותו ואני חיכיתי ליום הזה מלא זמן, אבל ביום אימוץ ממש היה לחץ מטורף שפשוט לא היה זמן באמת לבדוק את איזה מהגורים אתה רוצה, אז יצא מצב שלקחנו את אחד הגורים וציפינו שבסוף הוא יהיה טוב כמו רוב הכלבים, לא בחרנו אותו בגלל שהוא היה הכי חמוד/ידידותי... אם היה לנו יותר זמן או שהיינו יכולים באמת לבחור גור, היינו כנראה לוקחים אחד אחר, אבל עכשיו כבר מאוחר מדי ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה אז מתמודדים עם מה שיש וזה באסה אבל אין מה לעשות

אין לי כלב