יש פה אנשים שחו אנורקסיה ויכולים לספר איך זה ולשתף מהנסיון שלהם?

את אוכלת ממש קצת, סופרת כל קלוריה, מתאמנת בלי שידעו, מכורה למשקל, מכורה לאוכל אבל לא מסוגלת לאכול.
תמיד להיות במירוץ הזה של כמה ירדת, כמה הכנסת כמה הוצאת.
לשקר לאחרים שאכלת, לשקר לעצמך שאת בסדר ולדעת בפנים שאת לא, שאת קורסת אבל אני לא יכולה להפסיק כי את שונאת את עצמך יותר מדי.
וחוץ מהמצב הנפשי גם המצב הפיזי לא טוב, השיער נושר בכמויות שלא דמיינת לעצמך, אי אפשר לנשום, לעלות במדרגות זה כמו לרוץ מרתון, לקום זה שחור, כבר לא זוכרת מתי קיבלת מחזור פעם אחרונה,
ואת שונאת שאת עושה את זה לעצמך וזה רק גורם לך להמשיך לרצות להרוס את עצמך עוד.

*לא מאובחנת אבל די בטוחה שיש לי*

רדיפה תמידית אחרי "מה אני לא" ולא אחרי "מה אני כן"
אני כרגע במצב של חצי נכות (אין לי אחוזים אבל רופא קורא לזה ככה) וזה מאוד מתיש איבדתי את כל מה שאני אוהבת בין לעשות ספורט לצייר וכלבים וכל דבר קטן מתיש אותי
גם קיימים מלא קונפליקטים פנימיים של מה אני יאכל מחר וכמה אכלתי היום ובאיזה יום אני לא יאכל
אני גם כרגע הולכת מחר לאישפוז השני שלי וזה דבר מאוד קשה וכשנכנסתי לבית החולים כל העיניין נראה באופן שונה וגישה אחרת אבל האנורקסיה הייתה כל כך חזקה וכל כך חלק ממני שאני לא מרגישה שאני רוצה להיפטר ממנה
אני גם תלמידה שנחשבת כמאוד מצליחה ואני לומדת בכיתה הכי מאתגרת ומאוד קשה לי בה ודברים כאלו אף פעם לא קרו לי, אני פשוט מותשת מהכל ואני במצב של חוסר איכפתיות בעיקר ממני ממי שמסביבי ומה שאני אוהבת- כי אני כבר לא אוהבת כלום חוץ מבטן ריקה
למזלי יש לי מורה שהייתה אנורקסית ואני יכולה לשתף אותה בכל דבר והיא תומכת בי וזה מאוד חשוב להכיר אדם שעבר את אותו דבר כי פסיכולוגיות שהלכתי אליהן לא מבינות הרבה מהדברים ורופאים לא זיהו דברים שקורים אבל היא כן
חוץ מזה יש מעט טוב באנורקסיה
היא לימדה אותי להתבונן על החברה ולהבין שכמה שלא ננסה אף פעם לא יראו אותנו כדבר טוב כי יום אחד אמרו לי את רזה מידי ויום אחר אמרו לי את שמנה
למדתי לשים פס על כולם שזה דבר מאוד חשוב בתור מישהי שהייתה מאוד מרצה אחרים ולא את עצמה ללמוד לשים פס זה מאוד חשוב כי אם לא הייתי לומדת את זה אני לא בטוחה שהייתי נמצאת פה היום כי פשוט אמרתי לעצמי "יחשבו מה שיחשבו, אני אומרת ועושה את מה שאני רוצה" וזה עזר לי מאוד כי אנשים משתמשים במילה "אנורקסית" בתור מילת גנאי
באופן הפיזי (המראה) האנורקסיה גורמת לצמיחת שיער לא נורמלית על הגוף, ציפורניים מפוצלות, ירידה במספר המשקפיים, נשירת שיער מחרידה וגדילה של שיער יבש, ובמקרים של הקאות מופיעים פצעים על הידיים

שתדעי אין במה להתבייש בזה וזה דבר לגיטימי ובסדר לגמרי לעבור, הכרתי אנשים מדהימים שעוזרים ותומכים בי

חוויתי ואני עדיין חווה הפרעות אכילה. אני לא מגדירה את עצמי אנורקסית אפילו שאני מאובחנת כי אני מרגישה שלא עניתי על כל הקריטריונים של אנורקסיה ושבאופן כללי היא הייתה חלשה ונמשכה תקופת זמן די קצרה. הדבר שהכי קשה לי הוא שלא התדרדרתי מספיק, שלא רזיתי מספיק, שלא הייתי אול אין בהפרעות אכילה ולכן גם לא אול אין בהחלמה. רוב הזמן אני פשוט מרגישה תחושת פיספוס מטורפת וחרטה עצומה על התהליך שעברתי, לפעמים פשוט בא לי לחזור אחורה ולהגשים את החלום שלי, להיות אנורקסית. מנסה להמשיך קדימה כמה שאני יכולה למרות הקולות בראש שאומרים לי שהחלמה זה לא המטרה שלי.