איך אפשר להגיע להחלטה במשהו קשה כלכך?

מצד אחד אני רוצה לעזוב את הפנימיה וללכת רק ללמוד בבית ספר בשביל לעבוד, ללכת לחוג שתמיד רציתי, לחסוך ריבים מיותרים ובשביל הפרטיות שלי בעיקר שמלווה בריכוז שלי בלימודים במגמה המיוחדת שאני נמצאת בה. ומצד שני יש לי שם את הצחוקים בלילה עם החברות והזכרונות היפים שיכולים להמשיך להיות חוויות, ואני במרחק של שעה וחצי בערך מהפנימיה (בית ספר) אז אני צריכה לקום כל יום מוקדם מאוד אבל זה לא מציק לי. אני בכיתה יב ועכשיו כשמקבלים לעבודות יהיה לי יותר קל להתקבל ואני כבר לא אהייה צריכה להיות תלויה בהורים שלי... אבל עדיין.. מה לעשות? זה הרבה יותר מורכב מזה...