8 תשובות
שתוק
יש יצר הרע
החסידים היו קוראים את המשנה הזו בצורה של שאלה שמופנית לסגפנים, כך היא דרכה של תורה? פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה? וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל? וכו'.
בכל מקרה כוונת המשנה היא לתכלית. מבטלים את כל האלמנטים היסודיים של חייו של האדם, וזאת עבור התורה. מכאן שעליך לכוון הכל לשם התורה (אני אוכל ושותה בשביל שיהיה בכוחי ללמוד תורה, עובד כדי שיהיה ביכולתי לעבוד את ה' וכו').
בכל מקרה כוונת המשנה היא לתכלית. מבטלים את כל האלמנטים היסודיים של חייו של האדם, וזאת עבור התורה. מכאן שעליך לכוון הכל לשם התורה (אני אוכל ושותה בשביל שיהיה בכוחי ללמוד תורה, עובד כדי שיהיה ביכולתי לעבוד את ה' וכו').
מתוך "ערכים":
התנא מזהיר מפני הרדיפה להעלאת רמת החיים ואומר: "פת במלח תאכל" - הסתפק במועט, אל תהלך בגדולות ואל תתאווה לחיי רווחה ונוחות, שכן הדבר ירחיק אותך מלימוד התורה.
האם צריך לאכול דווקא "פת במלח" או לישון צל הארץ - לאו דווקא, אלא כל אדם צריך להסתפק במה שיש לו ולא להיגרר למרוץ אין סופי אחר מילוי שאיפות חומריות. עליך להיות מוכן להקדיש מזמנך לתורה גם אם אורח חיים הנעלה הזה יחייב אותך להסתפק במינימום ההכרחי.
אם ברכך ה', ויש בידך לחיות ברמה גבוהה יותר, מבלי להשקיע את זמנך בסיפוק צרכי החומר, אין בכך רע - ובלבד שכל העת "בתורה אתה עמל".
אם אתה עושה כן ברייתא זו נכתבה בלשון נוכח, בפנייה ישירה לקורא. התנא פונה אל היחיד ומוסיף "אם אתה עושה כן" - אזי אשריך. מה באה תוספת זו להדגיש?
חכמי הדורות מצאו כאן מענה לעשירים המתבקשים לתרום להחזקת תורה, ופעמים שהם משתמטים בתואנות שווא. כדי להצדיק את סירובם, ואולי להשקיט את מצפונם, הם "מנופפים" בברייתא זו ומתריסים: והלא זוהי דרכה של תורה - פת במלח, מים במשורה, למה להוציא סכומים כה גדולים להחזקת ישיבה?
יש לענות כסילים אלו כאיוולתם ולהשיב להם בדברי הברייתא: "אם אתה עושה כן" - אתה הקורא, עושה זאת בעצמך - "אשריך וטוב לך".
ללמדנו, כי הנהגה זו הנהגה אישית היא לכל יחיד ויחיד, איש כפי יכולתו ומעלתו. אין לדרוש זאת מן האחרים, ועל אחת כמה וכמה שאין להיות בבחינת "נאה דורש ולא נאה מקיים". אם אינך עושה כן - אלא אתה, העשיר - ישן במיטה מרופדת ומוצעת היטב, אוכל מעדנים, וטועם מכל חמודות העולם - מה לך כי תטיף לאחרים על "פת במלח ומים במשורה"?! אשרי הזוכים לתת מהונם ומאונם למען נזר הבריאה, פאר עמנו ומשוש לבנו - עמלי התורה!
התנא מזהיר מפני הרדיפה להעלאת רמת החיים ואומר: "פת במלח תאכל" - הסתפק במועט, אל תהלך בגדולות ואל תתאווה לחיי רווחה ונוחות, שכן הדבר ירחיק אותך מלימוד התורה.
האם צריך לאכול דווקא "פת במלח" או לישון צל הארץ - לאו דווקא, אלא כל אדם צריך להסתפק במה שיש לו ולא להיגרר למרוץ אין סופי אחר מילוי שאיפות חומריות. עליך להיות מוכן להקדיש מזמנך לתורה גם אם אורח חיים הנעלה הזה יחייב אותך להסתפק במינימום ההכרחי.
אם ברכך ה', ויש בידך לחיות ברמה גבוהה יותר, מבלי להשקיע את זמנך בסיפוק צרכי החומר, אין בכך רע - ובלבד שכל העת "בתורה אתה עמל".
אם אתה עושה כן ברייתא זו נכתבה בלשון נוכח, בפנייה ישירה לקורא. התנא פונה אל היחיד ומוסיף "אם אתה עושה כן" - אזי אשריך. מה באה תוספת זו להדגיש?
חכמי הדורות מצאו כאן מענה לעשירים המתבקשים לתרום להחזקת תורה, ופעמים שהם משתמטים בתואנות שווא. כדי להצדיק את סירובם, ואולי להשקיט את מצפונם, הם "מנופפים" בברייתא זו ומתריסים: והלא זוהי דרכה של תורה - פת במלח, מים במשורה, למה להוציא סכומים כה גדולים להחזקת ישיבה?
יש לענות כסילים אלו כאיוולתם ולהשיב להם בדברי הברייתא: "אם אתה עושה כן" - אתה הקורא, עושה זאת בעצמך - "אשריך וטוב לך".
ללמדנו, כי הנהגה זו הנהגה אישית היא לכל יחיד ויחיד, איש כפי יכולתו ומעלתו. אין לדרוש זאת מן האחרים, ועל אחת כמה וכמה שאין להיות בבחינת "נאה דורש ולא נאה מקיים". אם אינך עושה כן - אלא אתה, העשיר - ישן במיטה מרופדת ומוצעת היטב, אוכל מעדנים, וטועם מכל חמודות העולם - מה לך כי תטיף לאחרים על "פת במלח ומים במשורה"?! אשרי הזוכים לתת מהונם ומאונם למען נזר הבריאה, פאר עמנו ומשוש לבנו - עמלי התורה!
דתיים לא ממש קיצוניים.
ומה זה עניינך?
אנחנו נעשה מה שאנחנו מרגישים שנוח לנו. אלוקים לא מכריח. כמובן שבעתיד אני ארצה להתחזק ב"ה
ומה זה עניינך?
אנחנו נעשה מה שאנחנו מרגישים שנוח לנו. אלוקים לא מכריח. כמובן שבעתיד אני ארצה להתחזק ב"ה
חוסר הבנה במשנה לא אמור שאתה צודק.
איך הבנת מזה שאסור לנו להיות באינטרנט?
ואל תגיד דברים שאתה לא מבין בהם בקשה
מותר לדתיים להיות באינטרנט.
יש כאלה שמחמירים (בעיקר חרדים) והם לא באינטרנט מהסיבה שיש שם גם תכנים לא צנועים אז שחלילה לא יבואו לדבר עבירה, אבל אין שום איסור לשימוש באינטרנט
ואל תגיד דברים שאתה לא מבין בהם בקשה
מותר לדתיים להיות באינטרנט.
יש כאלה שמחמירים (בעיקר חרדים) והם לא באינטרנט מהסיבה שיש שם גם תכנים לא צנועים אז שחלילה לא יבואו לדבר עבירה, אבל אין שום איסור לשימוש באינטרנט