6 תשובות
נהיה לי כאב ראש
^כנל
שואל השאלה:
אובייקטיבי - חיצוני, הקיים מחוצה לנו, נטול נטיות והרגשות פרטיות
סיבתיות בפיזיקה - הוא שמה של הנחה לפיה מצבה של מערכת בזמן מסוים תלוי אך ורק במצבה קודם לכן, ולא במצבה בזמן מאוחר יותר
אובייקטיבי - חיצוני, הקיים מחוצה לנו, נטול נטיות והרגשות פרטיות
סיבתיות בפיזיקה - הוא שמה של הנחה לפיה מצבה של מערכת בזמן מסוים תלוי אך ורק במצבה קודם לכן, ולא במצבה בזמן מאוחר יותר
אנונימית
שואל השאלה:
אז אם אני אומרת שזה סיבתיות אובייקטיבית זה אומר שמערכת זמן שקיים חיצוני מהזמן שלנו, תלוי בעבר ואינו משתנה?
אז אם אני אומרת שזה סיבתיות אובייקטיבית זה אומר שמערכת זמן שקיים חיצוני מהזמן שלנו, תלוי בעבר ואינו משתנה?
אנונימית
אנסה לבאר משפט משפט, מפני שיש פה מושגים קצת זרים לאלו שלא מעורים בדיונים הפילוסופיים:
"גישה מסויימת מתארת את הזמן באופן אובייקטיבי" - בעת החדשה המוקדמת היו שתי תפיסות לגבי הזמן: הראשונה, זו של לייבניץ, טוענת שהזמן (והחלל) הם הפשטות של יחסים בין אובייקטים (זמן למשל הוא הפשטה של שינוי שעובר על אובייקט), ואין להם קיום אובייקטיבי ממש. השנייה היא זו של ניוטון, והיא טוענת שהזמן (והחלל) הם ישים בפני עצמם, אובייקטים שקיימים בעולם באופן ממשי ללא קשר לאובייקטים שפועלים בתוכם. מלבד הגישות האלו יש אולי עוד שתיים-שלוש גישות מרכזיות (זו של קאנט, למשל), אך פה אני מניח שהכוונה היא לזמן ניוטוני (חשוב לציין שאף אחת מהגישות המוזכרות פה היא לא הגישה המקובלת במחקר המדעי).
"האל כנפרד מהסיבתיות" - אלוהים לא כפוף לעיקרון הסיבתיות, שזהו העיקרון שגורס שלכל b יש a שגרם לו, ושאותו a יוביל תמיד בהכרח לb (למשל: לנפילת החפץ על הקרקע בעת שעזבנו אותו יש סיבה, והסיבה הזו תפעל על החפץ בכל פעם שנעזוב אותו).
"גישה זו מניחה כי קיימת סיבתיות אובייקטיבית" - הכוונה בסיבתיות אובייקטיבית היא שa באמת גרם לb במצב הדברים עצמו. את הגישה הזו יום ביקר, וטענתו הייתה שסיבתיות אינה אלא הרגל פסיכולוגי שלנו בהסתכלות על מצב הדברים, שכן במצב הדברים עצמו עבור a גרם לb אנחנו רואים רק עקיבה בזמן, סמיכות בחלל, והישנות מתמדת, אך מכך אלו אין אנו יכולים להוכיח *גרימה סיבתית* (שa בהכרח הוביל לb). כמובן, גם פה כמו עם הזמן מדובר בשתי הגישות הקיצוניות ביותר על הסקאלה, ובתפר ביניהם יש גם גישות אמצעיות (ואף פה קאנט יהווה דוגמה מעולה). גם פה חשוב לציין ששום גישה שהוזכרה פה היא המקובלת במחקר המדעי.
"ולעומתה מתקיים רצון אלוהי כלפי סיבתיות זו, הרצון האלוהי משפיע על הסיבתיות, אך אינו יוצר אותה" - ראשית נגיד מה זה לא, שכן כתוב לנו פה במפורש שאין הכוונה לסיבת הסיבות. ככל הנראה הכוונה היא שאלוהים מתערב במערכת הסיבתיות (המערכת הדטרמניסטית), זאת ע"י שינוי, מנע וכד', אך הוא לא היוצר שלה מלכתחילה (וכפי שהוזכר למעלה, הוא גם לא חלק ממנה).
בכל מקרה, הקשר לפיזיקה דל ביותר. זו גישה יותר סכולסטית-פילוסופית.
"גישה מסויימת מתארת את הזמן באופן אובייקטיבי" - בעת החדשה המוקדמת היו שתי תפיסות לגבי הזמן: הראשונה, זו של לייבניץ, טוענת שהזמן (והחלל) הם הפשטות של יחסים בין אובייקטים (זמן למשל הוא הפשטה של שינוי שעובר על אובייקט), ואין להם קיום אובייקטיבי ממש. השנייה היא זו של ניוטון, והיא טוענת שהזמן (והחלל) הם ישים בפני עצמם, אובייקטים שקיימים בעולם באופן ממשי ללא קשר לאובייקטים שפועלים בתוכם. מלבד הגישות האלו יש אולי עוד שתיים-שלוש גישות מרכזיות (זו של קאנט, למשל), אך פה אני מניח שהכוונה היא לזמן ניוטוני (חשוב לציין שאף אחת מהגישות המוזכרות פה היא לא הגישה המקובלת במחקר המדעי).
"האל כנפרד מהסיבתיות" - אלוהים לא כפוף לעיקרון הסיבתיות, שזהו העיקרון שגורס שלכל b יש a שגרם לו, ושאותו a יוביל תמיד בהכרח לb (למשל: לנפילת החפץ על הקרקע בעת שעזבנו אותו יש סיבה, והסיבה הזו תפעל על החפץ בכל פעם שנעזוב אותו).
"גישה זו מניחה כי קיימת סיבתיות אובייקטיבית" - הכוונה בסיבתיות אובייקטיבית היא שa באמת גרם לb במצב הדברים עצמו. את הגישה הזו יום ביקר, וטענתו הייתה שסיבתיות אינה אלא הרגל פסיכולוגי שלנו בהסתכלות על מצב הדברים, שכן במצב הדברים עצמו עבור a גרם לb אנחנו רואים רק עקיבה בזמן, סמיכות בחלל, והישנות מתמדת, אך מכך אלו אין אנו יכולים להוכיח *גרימה סיבתית* (שa בהכרח הוביל לb). כמובן, גם פה כמו עם הזמן מדובר בשתי הגישות הקיצוניות ביותר על הסקאלה, ובתפר ביניהם יש גם גישות אמצעיות (ואף פה קאנט יהווה דוגמה מעולה). גם פה חשוב לציין ששום גישה שהוזכרה פה היא המקובלת במחקר המדעי.
"ולעומתה מתקיים רצון אלוהי כלפי סיבתיות זו, הרצון האלוהי משפיע על הסיבתיות, אך אינו יוצר אותה" - ראשית נגיד מה זה לא, שכן כתוב לנו פה במפורש שאין הכוונה לסיבת הסיבות. ככל הנראה הכוונה היא שאלוהים מתערב במערכת הסיבתיות (המערכת הדטרמניסטית), זאת ע"י שינוי, מנע וכד', אך הוא לא היוצר שלה מלכתחילה (וכפי שהוזכר למעלה, הוא גם לא חלק ממנה).
בכל מקרה, הקשר לפיזיקה דל ביותר. זו גישה יותר סכולסטית-פילוסופית.
הממ זה נשמע כמו ההפך מדאיזם
אנונימית
באותו הנושא: