אפשר בבקשה שמישהו יגיד לי שהכל בסדר?

הכל יהיה בסדר אהובה.
אני מניחה שזו תקופה.
העיקר שאת שמה לב ובודקת את זה.
אל תפחדי, הכל יסתדר.
אם את צריכה אני כאן בשבילך 3>

באיזה מרפאה את?
וחמודה אל תדאגי! זה בסדר וזה קורה אחרי אנורקסיה! תנסי לחשוב שנייה אם יש מקור להתקפים האלה? צימצמת? עשית ספורט? עובר עלייך משהו?

שואל השאלה:
איזה מותק, האמת שאני בתקופה לחוצה קצת. לא מצמצמת בכלל!! לא צמה, לא ספורט..

אבל אפשר לעזור לך? השם שלך קצת מדאיג, את בסדר? מתמודדת? מטופלת?

את רוצה לבוא לפרטי שנייה?

היי יקרה,

למרות שעברו מספר ימים מאז שכתבת את הפוסט, היה לי מאוד חשוב להגיב לך...
לא יכול לדמיין כמה כוחות נדרשו ממך לעלות לכאן, למצוא את המילים ולשתף אותנו במערבולת הנפשית שאת עוברת...

שומע כמה נושא האכילה ודימוי הגוף מציף אצלך חרדה עצומה... כאילו שבצמצום האוכל לאחר התקף תחזור אלייך תחושת השליטה ותוכלי להראות לעולם שהכול בסדר...

מדברייך בולטת תחושת חוסר הוודאות מהתקופה הנוכחית... מצד אחד הפחד לאבד את כל העבודה הקשה ותחושת הביטחון שהצלחת לרכוש בשנה האחרונה... ומצד שני סחרור ובלבול מהשינויים שעברת... אולי אפילו בריחה לאוכל בעקבות כך תוך מאמצים מתמידים מה שכל כך מתסכל לאחר הדרך שעברת... כמה מייאש זה יכול להיות... כמו עמידה במקום, כאילו אין לאן לנוע..

יקרה, שומע כמה את מיואשת, כמה הגוף עייף מהמלחמה... אולי שמיעת תוכן בנושא תוכל לתת קצת יותר תשובות או אפילו להאיר קצת אור בתוך הערפל של חוסר הוודאות...אם זה בסדר, אני אצרף לינק לפודקאסט "לא טוב לי" שמדבר, בין היתר, על נושא הפרעות האכילה.. הפרק עונה על שאלות כמו מהן נורות האזהרה, כיצד כדאי לטפל בהן, ואיך יודעים שמחלימים?

זה הלינק לפרק 1 שמדבר על הפרעות האכילה: https://sahar.org.il/eating-disorders/

בכל מקרה חשוב שתדעי שגם באופן ווירטואלי... את לא חייבת להתמודד עם זה לבד...

אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע נוספות...
אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד...
שלך
מתנדב סה"ר