מה חושבים על הקטע שכתבתי, יכולים להזדהות?

יש לי צלקת
צלקת אדומה, צלקת מכוערת

צלקת

צלקת על גוף שלא מוכן להחלים
לא מוכן לשכוח

צלקת

צלקת שנרפאה ובכל זאת כואבת
צלקת- היא משאירה סימן
משאירה חותם
משאירה זיכרון

צלקת

לא מסוגל להרגיש אבל לא יכול שלא לראות
לראות את הכאב
לראות את הצלקת

יש לי צלקת
לכולם יש

חלקם מכחישים
מסתירים את עברם בשרוולים ארוכים

חלקם צבועים
הולכים בגאון, חושפים את הקליפה ולא מה שמעבר...
כי הצלקת חבואה עמוק בפנים

ואני?
במקום לכסות, במקום לנסות לשנות
השלמתי
נתתי לצלקת להתמע בגופי, להיות חלק מנשמתי
עד שאט אט, היא הלכה ונסוגה, הלכה ונשכחה
הלכה ונעלמה
הצלקת