10 תשובות
יש אולי עבודות שיותר מתאימות לך בהתחשב במצב הרפואי שלך? והמעסיק/ה שלך יודעים על המצב שלך? אולי יוכלו לתת לך תפקיד יותר קל
שואל השאלה:
יש לי ביטוח לאומי כבר,
המחלה מתבאטת בזה שאני חווה את המציאות אחרת מאחרים, קשה להסביר זה לא נפשי זה פיזי, אני יכולה לעשות הכול חוץ מהעניין החוויתי
יש לי ביטוח לאומי כבר,
המחלה מתבאטת בזה שאני חווה את המציאות אחרת מאחרים, קשה להסביר זה לא נפשי זה פיזי, אני יכולה לעשות הכול חוץ מהעניין החוויתי
אנונימית
יש לי אולי רעיון להציע לך...אמרת שאף אחד בעבודה לא יודע על זה ושכל פעם זה חוזר על עצמו שאת עוזבת...אם כבר גם ככה את מיואשת מהמצב תנסי לבקש מהמנהל לעשות ישיבת צוות ותכיני איזה מצגת או משהו עם הסבר על המצב שלך איך זה מגביל אותך או גורם לך להרגיש
..אולי זה מה שסוף סוף ישבור את הלופ שאת נמצאת בו
..אולי זה מה שסוף סוף ישבור את הלופ שאת נמצאת בו
שואל השאלה:
מה?
מה?
אנונימית
אני אשאל אבל את לא חייבת לענות אם את מרגישה לא בנוח, מה המחלה שיש לך? במה היא מתבטאת/מגבילה אותך? אולי אנשים כאן יתנו לך הצעות למקומות שתוכלי לעבוד בהם שהתנאים שם יתאימו לך יותר
שואל השאלה:
אבל מקבלים אותי זה לא האישיו, העיניין 'אני עייפה מהכל
אבל מקבלים אותי זה לא האישיו, העיניין 'אני עייפה מהכל
אנונימית
כן..האמת שזה גם קרה מאוד מהר, הכרנו ותוך שנה כבר התחתנו
תייצרי סביבה שתומכת בך, תעשי הסברים לעמיתים שלך לעבודה ולמנהל, ואם לא יקבלו אותך שם תחפשי מקום אחר
אוקיי עכשיו הבנתי...והאמת שאין לי כל כך מה להגיד...החיים הם באמת לופ אחד גדול, מהרגע שאחנו נולדים...כל יום אותו הדבר..דברים שצריכים לחזור על עצמם כל יום וכל הזמן...לי אישית קשה מאוד עם שגרה..קשה לי להחזיק באותה עבודה יותר משנה...טופ שנה וחצי שנתיים...התחלתי להתמודד עם זה רק בשנה האחרונה והדבר שהכי עזר לי זה להביא ילד, אני לא אומרת בצחוק...הוא היום בן חצי שנה אבל כל יום איתו הוא בגדול אותו הדבר...כל מה שאני עושה בחצי שנה האחרונה זה להחליף טיטולים להניק אותו ולשים אותו לישון ..אבל...אני כל כך אוהבת אותו והוא מתוק ברמות הוא נותן לי כוחות להחליף לו טיטולים לנצח שלם אם צריך..וכל חיוך שלו או צחוק שלו ממיס אותי..אני חושבת שזה מוכיח שכשיש אהבה למישהו/משהו הדברים האחרים מתגמדים...כבר לא אכפת לי מהלופ אני פשוט שמחה לקום לכל בוקר חדש איתו ואני רק חושבת על דברים איך לעשות את היום שלו (וגם שלי) כיף יותר...לא יודעת אם מה שאמרתי עזר לך באיזושהי צורה ...אבל כן אני לגמרי מבינה איתך בעניין של הלופ האינסופי...אני בת 29 וכל החיים שלי היה לי קשה עם מסגרות ושגרה
שואל השאלה:
את ריגשת אותי מאוד זאת התגובה הכי יפה שקראתי באמת, אני בת 24, ותמיד זה עובר לי בראש. איך הבאת ילד את נשואה?
את ריגשת אותי מאוד זאת התגובה הכי יפה שקראתי באמת, אני בת 24, ותמיד זה עובר לי בראש. איך הבאת ילד את נשואה?
אנונימית
באותו הנושא: