כרגע הבנתי שכל חיי חייתי בשקר

אני גם במצב הזה אבל אני פשוט לא מצטלמת במצלמה אחורית ואני לא רואה את הזוועה הזאת

במראה את פשוט רואה איך שרואים אותך אז אל תדאגי

ואוו עכשיו הבנתי שהאמת אני יפה

עכשיו אני בחרדה איכס באמת נראה נורא

אכן המראה הופכת אותנו, אך זה גם לא נורא כמו שזה נשמע...
אנחנו רואים את עצמנו בהשתקפויות כל יום: במראות, חלונות של מכוניות ועוד. את אוהבת את המראה המוכר והרגיל של המראה. כל שאר העולם, רואה אותך הפוך, אבל הוא רגיל למראה הזה שלך.
נניח ועין ימין שלך יותר קטנה מעין שמאל. את רגילה למראה הזה, אבל כל שאר האנשים שרואים אותך רגילים כבר לראות את עין שמאל שלך קטנה יותר. הכל עניין של התרגלות.
בסופו של דבר, הדרך הכי טובה לנסות לראות איך את נראת במציאות היא המראה. היא מראה לך את עצמך בתלת מימד ובתנועה. אם את נראת טוב במראה, את נראת טוב גם במציאות, פשוט הכל יתהפך לצד השני. זה לא כזה קריטי כמו שזה נשמע.
תמונה היא לא דרך טובה להעריך איך אתה נראה, היא דו מימדית ותופסת רגע מסויים ובודד, שאולי לא נראית בו טוב
אז התשובה הסופית - המראה חצי משקרת, את לא נראת בדיוק כמו שאתה נראה במראה, אבל היא נותנת לך הערכה טובה לאיך את נראת במציאות.

את לא, אנשים רואים אותך אותו דבר מבטיחה לך את פשוט רגילה לעצמך של המראה

שואל השאלה:
אבל השפתיים והשיניים שלי עקומות והאף שלי עקום ואוף אני כולי עקומה זה לא הגיוני שאם אני יפה במראה אני יפה גם הפוך

הייתי בסרט עזה איזה שלושה חודשים אני פשוט מקצרת לך את זה
את רגילה לראות אותך בצורה מסוימת כל החיים שלך ופתאום האשליה הזאת מתנפצת וזה קצת שונה
אבל השינוי הוא מיזערי, כמו שאת רגילה למראה הפ רגילים למציאות.
מבטיחה לך שזה רק בראש שלך באמת

שואל השאלה:
תודה 3>
איך הבנת את זה?

כי שאלתי אנשים, הסתכלתי הרבה בתמונות וכשהתחלתי להתרגל לתמונות כבר לא ראיתי מלא הבדל
סמכי עליי זה בראש שלך