6 תשובות
תנסי ללכת קצת, את תרגישי גאה בעצמך אם תתגברי על היצר ותיכנסי לבית הספר. מקסימום אם תרגישי שממש בא לך הביתה תשתחררי, יש לך את אמא כבר שתרשה לך לחזור אם תצטרכי אישור הורה.
את כבר שם, חבל לחזור
את כבר שם, חבל לחזור
אם אמא שלך מרשה לך לחזור, תתקשרי אלייה תשאלי אם את יכולה לחזור ואם היא יכולה לדבר עם אבא שלך שלא יכעס
תלכי לבית ספר אני לא יודעת אם זה בגלל חרדנ או פחד אבל מה שזה לא יהיע אל תתני לזה להיות המוביל בחיים שלך זה רק יוביל אותך לבאסה.
תכנסי לביצפר בחיוך ויהיה בסדר
תכנסי לביצפר בחיוך ויהיה בסדר
אני הייתי הולך למקום שהוא לא בית.
נגיד קניון או משהו כזה.
נגיד קניון או משהו כזה.
סיימ
עם כל הדפיקות שבדבר תזכרי שיש לך בערך 200 ומשהו ימים לשנה הזאת שבהם תצטרכי ללכת, ובכל אחד מהם לא יתחשק לך ללכת אבל אין מה לעשות. החיים דפוקים ובית הספר עוד יותר. אז לכי תבזבזי מהיום שלך כמה שעות שם ואחכ תלכי הביתה לדברים שאת אוהבת.
עם כל הדפיקות שבדבר תזכרי שיש לך בערך 200 ומשהו ימים לשנה הזאת שבהם תצטרכי ללכת, ובכל אחד מהם לא יתחשק לך ללכת אבל אין מה לעשות. החיים דפוקים ובית הספר עוד יותר. אז לכי תבזבזי מהיום שלך כמה שעות שם ואחכ תלכי הביתה לדברים שאת אוהבת.
למרות שבינינו אם אמא שלי הייתה מרשה לי לא הייתי חושבת בכלל אם ללכת אבל זה פרט שולי
באותו הנושא: