6 תשובות
לחשוב על החלקים הטובים בך.
להבין שאת טובה כמו שאת ויפה כמו שאת ולהשוות את עצמך לאחרים רק יוריד לך ולא יועיל לך כי כל אחד טוב בדרכו להסתפק במה שיש לך ולהגיד תודה ולאהב את עצמך
שואל השאלה:
כן אבל כל פעם שאני חושבת על הדברים הטובים בו אני פשוט אומרת בסדר זה לא שונה מאחרים בטוח יש עוד כאלה, זה לא רק אני, או שאני פשוט מפקפקת בעד כמה באמת יש לי את התכונה הזאת, גם אם המון אומרים לי שיש לי את התכונה הזאת, אני מבטלת את זה
כן אבל כל פעם שאני חושבת על הדברים הטובים בו אני פשוט אומרת בסדר זה לא שונה מאחרים בטוח יש עוד כאלה, זה לא רק אני, או שאני פשוט מפקפקת בעד כמה באמת יש לי את התכונה הזאת, גם אם המון אומרים לי שיש לי את התכונה הזאת, אני מבטלת את זה
אנונימית
טוב אז ככה, זה כנראה לא יקרה תוך יום, אבל את צריכה לקחת את עצמך בידיים (סליחה אם זה נשמע תוקפני חחח)
ממה ההשוואה הזו נובעת? בדרך כלל זה קורה כי את לא מסופקת מספיק מהחיים של עצמך אז את מסתכלת על אחרים.
את צריכה לחשוב על החיים שלך ולשאול את עצמך: את מרגישה שאת פעילה מספיק? את מנצלת את הזמן מספיק? את מבלה כמו שהיית רוצה? את נמצאת במעגל חברתי שמתאים לך?
במידה ולא - הגיע הזמן לשנות את זה, ולא בגלל מה שאחרים עושים, אלא כי בסופו של דבר אנחנו צריכים להציב לעצמנו מטרות ולפתח את עצמנו ולבנות לעצמנו את החיים שאנחנו רוצים.
אם זה באמת נובע מתחושת אי סיפוק - אני מציעה לך לפתח תחביבים ואפילו לעשות כושר - שני אלו גורמים לך גם להנאה וגם לגאווה בעצמך.
עכשיו קראתי את מה שרשמת בתגובה
^וגם אם יש את התכונה הזו באחרים, אז מה?
לפעמים אנחנו יכולים להיות האויבים של עצמנו. כשבאה מחשבה מבטלת / פקפוק תעצרי אותה מיד, קחי נשימה ותני חיוך.
לרוב יש קשר אז - אם יש לך אינסטגרם / טיקטוק אני מציעה לך לנסות לקחת הפסקה של יומיים ולראות אם זה משפיע על ההשוואות האלה ואם זה הרגיע את זה.
זה תהליך אבל אפשרי
ממה ההשוואה הזו נובעת? בדרך כלל זה קורה כי את לא מסופקת מספיק מהחיים של עצמך אז את מסתכלת על אחרים.
את צריכה לחשוב על החיים שלך ולשאול את עצמך: את מרגישה שאת פעילה מספיק? את מנצלת את הזמן מספיק? את מבלה כמו שהיית רוצה? את נמצאת במעגל חברתי שמתאים לך?
במידה ולא - הגיע הזמן לשנות את זה, ולא בגלל מה שאחרים עושים, אלא כי בסופו של דבר אנחנו צריכים להציב לעצמנו מטרות ולפתח את עצמנו ולבנות לעצמנו את החיים שאנחנו רוצים.
אם זה באמת נובע מתחושת אי סיפוק - אני מציעה לך לפתח תחביבים ואפילו לעשות כושר - שני אלו גורמים לך גם להנאה וגם לגאווה בעצמך.
עכשיו קראתי את מה שרשמת בתגובה
^וגם אם יש את התכונה הזו באחרים, אז מה?
לפעמים אנחנו יכולים להיות האויבים של עצמנו. כשבאה מחשבה מבטלת / פקפוק תעצרי אותה מיד, קחי נשימה ותני חיוך.
לרוב יש קשר אז - אם יש לך אינסטגרם / טיקטוק אני מציעה לך לנסות לקחת הפסקה של יומיים ולראות אם זה משפיע על ההשוואות האלה ואם זה הרגיע את זה.
זה תהליך אבל אפשרי
שואל השאלה:
אני לא מרוצה, אבל זה לא שאני בכלל לא, אין מושלם, לדוגמה:אני במדעית אז אני לומדת עד מאוחר יחסית הרבה פעמים בשבוע, אז שאני חוזרת הביתה די מותשת, ולא מצליחה לעשות שיעורים ישר, או לא מתקלחת מוקדם, או לא מספיקה לעשות דברים שרציתי, אני אומרת לעצמי, בסדר זה הגיוני, את לומדת עד מאוחר, זה בסדר שתנוחי קצת, אבל אז אני אומרת, אבל רגע, יש עוד מלא בני נוער שלומדים עד מאוחר מה אני שונה מהם? ואז אני אומרת לעצמי כן אבל לפעמים בשבוע אני נוסעת לאבא שלי ויש לי מעט מנוחה, ואז שוב אבל יש עוד ילדים כאלו, וחוזר חלילה כל הזמן
דוגמה נוספת: לפעמים אני מבלה עם חברות שלי למשך יום שלם, ואני משווה איתן מה אני אוכלת, אבל החילוף חומרים שלנו שונה לחלוטין, הכל ככ שונה ואין לי בסיס על מה להשוות בתכלס, אבל עדיין אני משווה, ועדיין אני אומרת לעצמי בסדר היא אכלה יותר אז אני יכולה לקחת גלידה או משהו בסגנון, כל הזמן אני משווה את עצמי, שאני חושבת שלחלק נכבד מהדברים אין ממש סיבה
אני לא מרוצה, אבל זה לא שאני בכלל לא, אין מושלם, לדוגמה:אני במדעית אז אני לומדת עד מאוחר יחסית הרבה פעמים בשבוע, אז שאני חוזרת הביתה די מותשת, ולא מצליחה לעשות שיעורים ישר, או לא מתקלחת מוקדם, או לא מספיקה לעשות דברים שרציתי, אני אומרת לעצמי, בסדר זה הגיוני, את לומדת עד מאוחר, זה בסדר שתנוחי קצת, אבל אז אני אומרת, אבל רגע, יש עוד מלא בני נוער שלומדים עד מאוחר מה אני שונה מהם? ואז אני אומרת לעצמי כן אבל לפעמים בשבוע אני נוסעת לאבא שלי ויש לי מעט מנוחה, ואז שוב אבל יש עוד ילדים כאלו, וחוזר חלילה כל הזמן
דוגמה נוספת: לפעמים אני מבלה עם חברות שלי למשך יום שלם, ואני משווה איתן מה אני אוכלת, אבל החילוף חומרים שלנו שונה לחלוטין, הכל ככ שונה ואין לי בסיס על מה להשוות בתכלס, אבל עדיין אני משווה, ועדיין אני אומרת לעצמי בסדר היא אכלה יותר אז אני יכולה לקחת גלידה או משהו בסגנון, כל הזמן אני משווה את עצמי, שאני חושבת שלחלק נכבד מהדברים אין ממש סיבה
אנונימית
גם כשאני למדתי הייתי לומדת עד מאוחר בגלל המגמה - סביבות 4 ככה. שיעורים את לא חייבת לעשות ישר אחרי יום לימודים ארוך (אבל גם לא לדחות את זה לשעה מאוחרת כן?). אם את מרגישה מותשת דווקא תכריחי את עצמך להתקלח, זה ירענן אותך, וזה גם באמת הגיוני שתנוחי. כשאת חוזרת הביתה תתכנני לעצמך בראש מה את עומדת לעשות כשתגיעי, למשל: "אוקיי אני אגיע הביתה, שעה-שעתיים אני אקדיש למקלחת, לנוח, טלוויזיה. אחר כך אעשה שיעורים עד... בשעה הזו אני אתחיל אימון, אולי אני אפגש עם מישהו אחרי זה".
"אבל אז אני אומרת, אבל רגע, יש עוד מלא בני נוער שלומדים עד מאוחר מה אני שונה מהם?" - כל אחד עובר יום אחד ורמת קושי אחרת. במה את שונה? את זו את והם זה הם. כל אחד חווה את היום שלו מזווית העיניים שלו. ומי אמר שגם הם לא מרשים לעצמם לנוח? באמת אין סיבה להשוות, לכל אחד יש את התוכניות שלו והמצב רוח שלו...
עכשיו לדוגמה השניה - עוד לפני שהן אומרות מה הן רוצות תשתדלי להחליט לעצמך מה מתאים לך לפי רמת הרעב שלך ומה מתחשק לך. ואחרי זה - אל תשני, אלא אם כן השתכנעת שבאמת משהו אחר דווקא יותר יתאים *לך*. תגידי לעצמך: "אוקיי בחרתי בזה כי ככה וככה, בתיאבון לי" ואל תסתכלי על מה שיש להן בצלחת, תתרכזי בשיחה, תהני.
כרגע אני אוכלת חביתה, ויש איזה מישהו שנמצא כרגע במסעדת המבורגרים. אז מה אני אוכל עכשיו המבורגר? הרי הוא אוכל יותר אז אני יכולה לאכול במקום איזה נקניקייה.
כל אחד מתאים את עצמו לעצמו. כמובן שאל תהיי קשה עם עצמך יותר מדי - אם את באמת רוצה איזו גלידה תהני.
שאלה - באופן כללי את מרוצה משגרת האכילה שלך, משגרת הכושר שלך, מהגוף שלך? את אומרת שההשוואות האלו קורות לרוב בלי סיבה אבל סתם אני בודקת...
בסופו של דבר את מבינה שאין לך מה להשוות, וזה טוב. את אומרת לעצמך "אוקיי זה הגיוני שתנוחי, אוקיי זה בסדר" וזהו. שם את מפסיקה. נכון יש איזה קטע כזה של יום הכן - כלומר לכל דבר את צריכה להסכים ולהגיד כן - אז תעשי עם עצמך איזה משהו בסגנון.
"אבל אז אני אומרת, אבל רגע, יש עוד מלא בני נוער שלומדים עד מאוחר מה אני שונה מהם?" - כל אחד עובר יום אחד ורמת קושי אחרת. במה את שונה? את זו את והם זה הם. כל אחד חווה את היום שלו מזווית העיניים שלו. ומי אמר שגם הם לא מרשים לעצמם לנוח? באמת אין סיבה להשוות, לכל אחד יש את התוכניות שלו והמצב רוח שלו...
עכשיו לדוגמה השניה - עוד לפני שהן אומרות מה הן רוצות תשתדלי להחליט לעצמך מה מתאים לך לפי רמת הרעב שלך ומה מתחשק לך. ואחרי זה - אל תשני, אלא אם כן השתכנעת שבאמת משהו אחר דווקא יותר יתאים *לך*. תגידי לעצמך: "אוקיי בחרתי בזה כי ככה וככה, בתיאבון לי" ואל תסתכלי על מה שיש להן בצלחת, תתרכזי בשיחה, תהני.
כרגע אני אוכלת חביתה, ויש איזה מישהו שנמצא כרגע במסעדת המבורגרים. אז מה אני אוכל עכשיו המבורגר? הרי הוא אוכל יותר אז אני יכולה לאכול במקום איזה נקניקייה.
כל אחד מתאים את עצמו לעצמו. כמובן שאל תהיי קשה עם עצמך יותר מדי - אם את באמת רוצה איזו גלידה תהני.
שאלה - באופן כללי את מרוצה משגרת האכילה שלך, משגרת הכושר שלך, מהגוף שלך? את אומרת שההשוואות האלו קורות לרוב בלי סיבה אבל סתם אני בודקת...
בסופו של דבר את מבינה שאין לך מה להשוות, וזה טוב. את אומרת לעצמך "אוקיי זה הגיוני שתנוחי, אוקיי זה בסדר" וזהו. שם את מפסיקה. נכון יש איזה קטע כזה של יום הכן - כלומר לכל דבר את צריכה להסכים ולהגיד כן - אז תעשי עם עצמך איזה משהו בסגנון.
באותו הנושא: