תשובה אחת
קופרניקוס בפולין, גלילאו באיטליה, וניוטון באנגליה.

לקופרניקוס הכנסייה לא ייחסה חשיבות רבה לכתחילה. קופרניקוס לא היה איש מסעיר, וגם לא כתיבתו. בתחילת ספרו הידוע על גרמי השמיים (1543) הוא מזמין את הקוראים למסע תאורטי בעולם תאורטי בו הארץ היא המקיפה את השמש, והבה נסתכל בעולם זה ונראה איך הוא מסביר טוב את תנועות הכוכבים, וזאת על אף שברור שמודל זה אינו נכון במציאות הקיימת שם האמת היא המודל הפתולמאי (המודל הגאוצנטרי של תלמי). רק עם ברונו שטען שהמודל ההליוצנטרי של קופרניקוס הוא-הוא השולט אף במציאות, רק אז החלה הכנסייה לראות במודל בעיה ממשית.

אל גלילאו בתחילה פנתה הכנסייה בבקשה שיוסיף בתחילת ספרו, כמו קופרניקוס, הסבר שכל המדובר בספריו הוא רק מחשבה תאורטית לצרכי מחקר שאין לה כל אחיזה למציאות. כאשר גלילאו סירב הכנסייה עברה לאיום בגורל דומה לשל ברונו, ואז חזר בו גלילאו ונידון רק למעצר בית עד סוף ימיו.

היחס אל ניוטון הוא יותר אמביוולנטי. נתחיל בכך שמדובר בכנסייה האנגליקנית, ולא הקתולית כמו עם השניים האחרים. אליו הכנסייה התייחסה בכבוד עצום, אף על פי שהיה כופר בדוקטורינות המרכזיות של הנצרות (למשל: הזהות של ישוע עם הלוגוס מאז נצח), שזה גרם לו למספר עימותים עם הכנסייה.