חברה שלי סוג של נטשה אותי זה טיפה ארוך

זה סיפור ארוך אבל היינו חבורה של 5 והיא הייתה חברה טובה של אחת מהן ששנאתי ושנאה אותי והיא קצת נטשה אותה לחבר שלה ואז דיי התחברנו חשבתי שהיא סוג של התחברה איתי כי אין לה עם מי להיות, ממש התחברנו לרמה של קשר של להיפגש פעמיים בשבוע לפחות (בחופש) החבורה התפרקה שתיים כבר לא מגיעות לבית ספר (זאתי שאני שונאת עברה בית ספר) ונשארנו אני היא ועוד ילדה שדיי נטרלית בסיפור, לפני סוף החופש נסענו אני היא וכמה בנות ללונה פארק ופגשנו שתי בנות שדי ניתקנו איתן קשר לפני כמה שנים בעוד שהיא הייתה איתן ביסודי ואני לא (אחת מהן הייתה בחטיבה שלנו ועברה אחרי איזה חצי שנה והשניה בכיתה מקבילה) ואז נסענו ארבעתנו לבד בלי כל אלה שבאנו לקניון וכבר מאז הרגשתי שהיא העדיפה לדבר איתן מאשר איתי והתייחסה אליהן פחות מאשר אלי ואז נפגשנו ארבעתנו במסעדה ואחת מהבנות הביאה שתי בנות מהבית ספר שלה (זאתי שמי הסתם עברה מהבית ספר שלנו) ואז היא כאילו בקושי דיברה איתי, וזה הגיע למצב שבדרך חזרה הביתה דיברתי וליורשי אף אחת לא שמעה והצעדים שלי קטנים וניסיתי להגיד להן להאט ולא ממש שמעו/הקשיבו לי וממש מצב לא נעים שאני מקווה שלא רק אני מכירה אותו, מאז היא נהייתה ממש בקשר עם הילדה שבכיתה המקבילה ועוד כמה בנות מהכיתה שלה ברמה שאני נהייתי ממש מובן מאליו עצמה, וסוג של ניסיתי לדבר איתה על זה והיא אמרה שלא הייתי צריכה לתת לזה להתבשל אצלי בבטן וזה, וזה לא ממש השתנה, והיא נסעה לאנשהו עם אחותה ואמא שלה והיא פשוט הזמינה את ההיא מהכיתה המקבילה למרות שאמרתי לה שאני מרגישה כאילו אני בעדיפות שניה אצלה, עכשיו, זה לא מעניין אותי שיש לה חברות אחרות, אבל היא ממש לקחה אותי כמובן מאליו, ומה הבעיה שלך לעשות מאמץ קטן כדי לגרום לי להרגיש טוב ולקחת אותי ואם כבר אז לא להשוויץ בזה ולשלוח תמונות.
כבר עבר כמה שבועות ועכשיו המצב מוזר, אני ניסיתי לדבר איתה קצת בהפסקות אבל היא התעלמה ממני לחלוטין כאילו היא פשוט הייתה בטלפון וענתה לי פעם בחמש דקות, אז ניסיתי פשוט לא לדבר איתה כי כל פעם שניסיתי הרגשתי יותר רע עם עצמי, ועכשיו המצב מוזר, אנחנו בקושי מדברות, וכבר לא אכפת לה ממני, כאילו הייתה איזה ילדה חדשה שהכרנו בתחילת שנה שהייתי חברה דיי טובה שלה ובגלל שאני לא לומדת איתן הרבה מרגיש כאילו ממש היא מנסה לקחת לי את החברות, אני נשמעת ילדה בכיתה ב.