נמאס לי כבר לבכות לחברים שלי כאילו הם לא מבינים והדיכאון לא מפסיק

שואל השאלה:
אני לא אומרת שזה אשמתם בכלל הם מנסים לעזור כמה שאפשר ואני מבינה שהבעיה שלי זה לא החיים שלהם אבל לי קשה כאילו

קודם כל אני פה בשבילך אם את רוצה
אם את מרגישה שאת אבודה הייתי ממליצה ליצור קשר אם איש מקצוע, לרוב חברים שלא עוברים את מה שאת עוברת לא יבינו אותך בגלל זה אני ממליצה לדבר עם איש מקצוע שכן יבין

שואל השאלה:
אני פשוט ממש לא רןצה לערב את ההורים שלי בזה ויש לי רק עוד חודש וחצי 18 זה אומר שהם יהיו חייבים לדעת איכשהו

אולי תנסי ללכת ליעוצת של בית הספר אפילו שלרוב הן חרא, אולי שלך טובה

שואל השאלה:
איזה בית ספר איזה אני מלשבית סיימתי בית ספר פשוט קטנה בגיל מחכה לגיוס

יקרה,
מהדברים שכתבת עולה תחושת עצב עמוק ואובדן. נראה שאת חווה אבל על משהו נעים שהיה ואיננו עוד... ייתכן שנוספת לזה תחושת בגידה. שומעת בקולך תדהמה. את אולי שואלת את עצמך איך יתכן שהוא פצע אותך בצורה כל כך צורבת.. אולי את תמהה איך נתת בו אמון, איך לא הכרת אותו באמת.. שומעת שהטלטלה שעברת לא נותנת לך מנוח ואת אולי משחזרת את הרגעים הקשים שוב ושוב. ייתכן שאת מחפשת מנין לקחת את הכוחות להמשיך את היומיום אחרי החוויה הבלתי נסלחת שחווית..

יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שניתן יהיה לשתף בתחושות שאת מרגישה..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

זה לא אשמתםהם מנסים לעזור.
אולי תדברי על זה עם אמא שלך?

שואל השאלה:
ההורים שלי לא יודעים מילה מהסיפור הזה כלום כלום לא יודעים מה עובר

אז תבכי לההורים שלך או לפסיכולוג זה עדיף.