מה דעתכם על זה שמסתכלים על המצוות שמטרן לכבד את אלוקים כעל משהו "מיותר" (לעומת מצוות שבין אדם לחברו)?

אנשים לא מבינים מי זה בורא עולם ואת הגדלות שלו
וקל להם יותר לכבד ולראות מצוות של בין אדם לחברו מתקיימות, כי זה נראה מציאותי יותר לדוגמה שאכבד מבוגר באוטובוס
אבל כשנכנסת אמונה ויש קצת מעבר קשה להם יותר ואנשים נוטים לזלזל

תן דוגמה

שואל השאלה:
"אני מבין למה אסור לרצוח או לגנוב, אבל איך לגעת בבנות זהפגוע במישהו" (נגיד, והן מסכימות)? כאילו כל המטרה זה שאחרים לא יפגעו, ואין פה איזה מטרה לקדש אותנו...

בדיוק כמו שאמרתי
משהו שהם מסוגלים להבין בראש, הם מכבדים
משהו שנראה ברור ומובן מאליו שלא אקלל את ההורים שלי נכון?
אבל מצוות שבין אדם למקום נשמע קצת יותר הזוי כי פה יש גם את עניין האמונה ויותר מעבר, משהו שקשה להבין בתפיסה פשוטה

שואל השאלה:
האמת שאפשר למצוא תועלת גזמית גם במצוות שבין למקום (חוץ מפרה אדומה), אבל לא זאת המטרה של המצוות, אלא לעבוד את בוראנו.

אפשר להדיד ששמירת הנפש - בריאה לפשנו, כי אנחנו צריכים את המנוחה הזאת. אבל לא בהשביל זה אנחנו שומרים שבת, כי גם אנשים שזה "מכביד" אליהם - בכל זאת הם עדיין חייבים לשמור שבת, ואל להגיד שאם המטרה היא לנוח - אז בשבילם לנוח זה להיות עם טלפון או מחשב...

אהבתי שהדגשת את ההסכמה של הבנות.
אם אתה מסתכל על שמירת נגיעה כמשהו שאמור לכבד את ה', תזכור שזה גם משהו שכל אישה ואישה צריכה לקחת על עצמה. ואם זה לא בה ממנה, ואם היא לא רואה באותו עין כמוך זה לא מוריד מהכבוד שצריך לתת לה כאדם.
ומעבר לזה שיש הרבה חוסר מודעות למצווה הזו, ולערך שלה, אני לא חושבת שאלוקים "פוסל" נשים על ימין ושמאל בשל כך.

יש לכל אדם בעולם את הדברים שהוא טוב בהם, שקל לו יותר לעשות אותם ולהתחייב אליהם, והתפקיד שלנו זה להתעסק בעצמינו ובהתקדמות שלנו. תמיד יש לאן לשאוף, הן בתור בן אדם והן בתור אדם מאמין.

מה שנראה הגיוני להם כי רואים את התוצאות עכשיו ובעולם הזה אז קל יותר להבין את המשמעות
ומה שיש לו עניין רוחני יותר או קשור לאלוקים או שלר תמיד מבינים אותו אז יותר קשה להם להבין כי זה לא משהו שרואים על פני השטח.

ואני אומרת שחבל כי אם מאמינים בתורה אז אמורים להאמין כבר בכולה ולדעת שלכל המצוות יש מטרה

לדעתי זה דפוק, והם פשוט לא הבינו מה הטעם של המצוות ואת הדת בכללי (לא שזה משנה, בכל מקרה חייבים לקיים גם אם לא מבינים)