מה דעתכם על הקביעה השקרית שאלוקים - זה מישהו שמעולם אף אחד לא שמע אותו?

אוקיי, תוכיח לי שאנשים שמעו אותו

שלום תוצאה, מה ההוכחה לכך שזה כן התרחש?

שואל השאלה:
לא סתם אבותינו בכל העם מעיברים את זה לבניהם מיום שזה קרה.

זה לא שיש כאן איזה תיאוריית הקשר של כל האבות בעם ישרראל למכור לבניהם "שקר" שמחייב אותם כל כך הרבה "דברים מיותרים".

בקלות היה אפשר להמציא כזה דבר לפני 2000 שנה, אז תן לי הוכחה *שהיא לא ציטוט מהתנך* שזה קרה

אז מה ההבדל בין הסיפור על מעמד הר סיני לסיפורי עם או אגדות? אלה גם סיפורים שהועברו מאבות לבנים ומפה לאוזן. לא שוללת שזה נכון, רק אני שואלת מה ההוכחה..

שואל השאלה:
^^ להמציא המצאה שתתקבל אצל כל העם שהם באמת שמעו את קולו של אלוקים? בלי שתהיה התנגדות לכך?

זה לא מה שהתכוונתי
מישהו החליט לגדל את הילדים שלו ככה, כל החיים שלהם הם חושבים שיש אלוהים
הם עושים אותו הדבר לילדים שלהם, שממשיכים לילדים שלהם וככה זה ממשיך אלפי שנים, זה משתנה הרבה עם הדורות, ואז כותבים את זה, אחרי שזה השתנה מהמקור כנראה
אתה לא יכול להגיד שזאת לא אפשרות, כי זאת מאוד אפשרות

שואל השאלה:
^^^ לך יהיה יותר טוב לענות, לפחות את שואלת ולא שוללת.

אז ככה: זה נכון שכל עם מעביר סיפורים שלו לבניהם.

אבל שימי לב מה הם מעבירים, ומה אנחנו (להבדיל) מעביריםl

העמים מעבירים דברים שבכלל לא קשור להם לאבותיהם, ולא לקמום שלהם (כגון סיפורים של יש"ו וכו'). אז זה לא משהו שהייתי בעיה להשתגנע בזה, כי לא הייתה לא סיבה להגיד שזה לא נכון (והאמת תשגם שזה כן נכון).

אנחנו מעיבירם את מה שאבותינו שמעו וראו בעצמם, לא משהו שאחרים העבירו להם (כמו דתות אחרות שאחרים מכרו להם דברים אנשים אחרים, ומאז הם ממשיכים להעביר את זה לבניהם).

אני יודעת שזה לא יעזור להגיד את זה. אבל אני חושבת שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה ויחיה לפי איך שהוא רוצה. השיחות האלה לא יובילו לשום מקום כי להרבה יש דעה קבועה.

שואל השאלה:
^^ אז בכלל שחשבו יש אלוקים - החליט ששמעו אותו במעמד של כל העם?

זה נכתב רק אחר כך?

הבעיה שהספר עצמו טוען שהוא ניתן באותו דור לאותם אנשים ששעמו את קולו של אלוקים.

אם זה לא מה שקרה באמת - היו צריכים לשאול למה אין למה את הספר הזה עד עכשיו.

גם כתוב מי כתב ומסר להם את התורה - משה רבנו (דברים לא). זה ששולל מכל אדם שהוא אל משה לעשות את זה במקומו, כי יאמרו לאותו אחד שהוא לא משה, ובתורה שהוא מסור להם - כתוב שמשה - הוא זה שאמור למסור אותה.

בסופו של דבר אין הוכחה לשום כיוון

לא יודעת, אולי אני בורה, אבל הסיפורים על ישו מבחינה הגיונית ואפילו מבחינת הנראטיב, כן מזכירים קצת את הסיפור של משה במעמד הר סיני.
ציטוט מהאינטרנט שמצאתי (ברשותך, לא רציתי להסתמך על המידע שאתה מניח כבסיס כדי לא להיות מוטית והלכתי לחקור בעצמי):
"על פי הברית החדשה, ביום השלישי לאחר מותו קם ישו לתחייה, התגלה לתלמידיו, ולאחר שסבב על הארץ זמן מה עלה השמימה בגופו כדי לשבת לימין האל" (ויקי).
זאת אומרת שאבות אבותיהם של הנוצרים, גם כן חוו התגלות אלוהית כזאת כמו שמשה, למשל, חווה, או אברהם בעקדת יצחק.

למה הסיפור הזה לא נכון (מניחה שהוא לא נכון בשבילך, תקן אותי בבקשה) אבל מעמד הר סיני דווקא כן התרחש?
ספר יכול להציג הוכחה, אבל הוא אף פעם לא ההוכחה. ונטל ההוכחה הוא על מי שטוען את הטענה.. לא רוצה להישמע כמו תקליט שבור אבל מה ה*הוכחה* ?

שואל השאלה:
"זאת אומרת שאבות אבותיהם של הנוצרים, גם כן חוו התגלות אלוהית כזאת כמו שמשה, למשל, חווה, או יצחק בעקדת יצחק."

1. זה לא קרה בפני כל העם.
2. גם אם זה קרה ,זאת לא התגלות אלוקית.
3. אני מדבר על מי שמאמין בזה היום לרוב. זה גויים באירופה. היוהדים הראושנים שהאמינו בו פשוט התבלולו ונעלמו. הם היו מיעוט קטן.


מעמד הר סיני - זה כל העם, לא יחידים.

נ.ב. מסכימה לקרוא על ההבדלים באתר רציו?

לא חשוב שאת בורה, פשוט זה לא הנושא שבו את התעקסת...

אז אתה אומר שיש ספק שעקדת יצחק זה סיפור שלא קרה? או הסנה הבוער? כי אלו שתי התגלויות אלוהיות שלא קרו בפני כל העם.

שואל השאלה:
^ אם לא הייתה סיבה להאמין בתורה (בגלל נתינה לעינמי כל העם מאת האלוקים) - אז לא הייתה סיבה להאמין בוודאות שעקידת יצחק באמת קרה וכן הסיפור עם הסנה הבוער.

אבל מאחר שאנחנו ידועים מאיפה התורה באה - אז מאמינים במה שכתוב בה, כולל מה שקרה לפני נתיתנה.

אבל לפני כן, לא הייתה סיבה להאמין בתורה שכתבו בה דבר כזה.

למעשה, זאת ההבדל בין אמונה לדיעיה. מתן תורה: ידיעה, עקידת יצחק - אמונה.

תראה.. אני חושבת ששני הסיפורים הם בגדר אמונה כל עוד אין הוכחה, רק שאחד "כתבו" טוב יותר.
לי באופן אישי- אני לא שוללת את האמיתות של הדברים כי אין לי הוכחה לשלול.. מצד שני אין לי הוכחה "לקבל" אז אין לי סיבה להאמין.

אבל בכל מקרה, עם הוכחות אין משמעות לאמונה :)

שואל השאלה:
אוקיי. אם בשבילך עדות של עם שלם - זה לא הוכחה, זה שמהו אחר.

למרות שבהרבה מקרים זה אמין (עדות של רבים ללא הוכחה פיזית).

כמו אנחנו מאמינים שהרבה ניזוקו מהחיסון. את מכירה אישית את כל האנשים האלה?

זה לא רק בשבילי, ואני לא חושבת שזה שכתוב בסיפור שאלוהים נגלה לכל העם זה עדות של עם שלם. זה העדות של מי שכתב את הסיפור לפיה אלוהים נגלה לעם שלם.

שואל השאלה:
^ הלב של ההוכחה: וכיצד אותו אחד הצליח לגרום לעם להאמין שזה באמת מה שקרה?

על הבעייות בלהאמין בתרוה שזה מה שכתוב - כתבתי כבר למעלה.

איך גורמים לכמעט עולם שלם להאמין שיש נגיף שהורג את כולם וגורמים להזריק רעל לגוף?
איך גורמים לאומה שלמה להאמין שיהודים הם מפיצי מחלות ושצריך לצוד ולהרוג אותם?
יכול להיות שזה סיפור שקרי שהציגו כסיפור "היסטורי" לעם וככה הוא חלחל עמוק ונטע שורשים, מכל מיני סיבות, להעלות את המורל של העם, שלא יאבדו תקווה וכו.. זה ככה סיבה אחת שעולה לי, אבל אנחנו לא באמת יודעים כלום כדי לקבוע שזה נכון או לא.
שאלה פתוחה זה לא הוכחה חח

שואל השאלה:
^ אבל במקרה של מעמד הר סיני שזה משהו שלעם היה אמור ידוע (בידה קרה) גם בלי מישהו חיצוני, או מאבותיהם. אבו שהיה אמרוים לדעת שזה לא באמת קרה.

אבל רוב מאמיני המגיפה, מאמינים לתקשרות בלי שזה יהי קשור אליהם. וגם םא הם מכיירם קרובי משפחה שחלו בקורונה - זה לא חייב שזה יהיה 100%, כי לא כמו שאתה בעצמך שומע את אלוקים.