איבדתי את חברי הטוב ביותר, איך להמשיך בחיי?

סטיפס זה דרך טובה לברוח מהמציאות..
אבל מציעה לך להכיר חברים אחרים, ואולי יום אחד תמצאי מישהו שימלא את החלל שהוא השאיר

גם לי זה קרה לפני איזה שלושה חודשים והייתי בדיכאון מטורף אבל עכשיו קצת יותר קל לי אז זה פשוט לתת לזמן לעשות את שלו ולהשקיע בעצמך

אל תתני לרגשות להשתלט עליך
זה לא קל בהתחלה
תנסי להתרכז בדברים אחרים חוץ ממנו
חברות או סתם דברים אחרים שעד היום לא היה לך פנאי אליהם תנסי לעסוק בהם מהיום
שיצא מצב שהראש שלך עסוק כל היום בדבריל אחרים חוץ ממנו

מה קרה לכם ? אין דרך לפתור?

שואל השאלה:
^לצערי אני חושבת שאין
סיבכתי לו את החיים, לא התכוונתי אבל הרסתי לו הכל, עכשיו הוא שונא אותי ורק עכשיו הבנתי שפעם היה אכפת לו ממני, רק עכשיו הבנתי כמה הוא חסר לי..
אני ממש לא יכולה בלעדיו, יש לי פלאשבקים על דברים שעברנו ביחד והוא בראש שלי 24/7, הבנתי שאני לא יכולה לשחרר ממנו אבל אין לנו כבר מערכת יחסים להילחם עליה..

אני גם אמרתי את זה לעצמי שזה קרה לי, אבל האמת היא שרק את שונאת אותך, לא הוא, קשה לך שאיבדת אותו? תחזירי אותו, את סתם מוותרת
את לא יכולה להמשיך לוותר עליו זה לא נקרא באמת להתחרט על מה שעשית

שואל השאלה:
הלוואי ויכולתי להחזיר אותו,
יש לנו חברים משותפים והם אמרו לי שהוא אף פעם לא מדבר עליי, הוא שונא אותי, הוא לא רוצה לזכור אותי בכלל ואני בוכה על זה חמש שעות כל יום..להחזיר אותו באמת שאני לא יכולה אבל אני גם לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו, ניתקנו קשר הרבה פעמים ורק הפעם אני באמת מבינה שזה נגמר, כמובן שיש לי תקווה שזה ישתנה אבל זה לא יקרה..אף פעם לא חשבתי שהוא אוהב אותי, שאפילו אכפת לו ממני קצת אבל כל הזמן הזה אני הייתי חרא של חברה והוא תמיד היה שם בשבילי, כל פעם שרבנו זאת הייתה אשמתי וכל פעם שביקשתי סליחה הוא קיבל אותי בזרועות פתוחות אבל הפעם זה לא ככה וזאת אשמתי, הפעם הלכתי יותר מדי רחוק וזה נגמר, אני רק רוצה לדעת איך לעבור הלאה אבל בכנות אני כבר יודעת שאני לא יכולה..אני לא יודעת מה לעשות..

אויי סליחה מאמי:( אני מבינה אותך מאוד מקרוב, הייתי ממש בסיטואציה שלך ואני ממש מבינה את הכאב שלך.
תנסי בתור התחלה להגיע להשלמה עם כמה שזה קשה, ותני לזה זמן, רק הוא יעזור לך וזה לא קלישאה אני מבטיחה שזה יעבור פשוט אל תוותרי לעצמך ועל עצמך.
כי דברים טובים עוד יקרו...
לקח לי מלא זמן להתגבר ולא האמנתי כשאמרו לי שזה יעבור, המחשבה הזו לבדה תקעה אותי שנים על גבי שנים את צריכה לשמור על ראש ועל לב פתוח
בהצלחה ❤

מבינה אותך ממש:(,קרה לי גם ואני נאכלת מזה כל יום את חייבת להתעסק בעצמך לאט לאט הכל יעבור ואת תוכלי לבנות את עצמך,אולי תנסי בכל מקרה להשלים איתו,תפני אליי בפרטי אני חייבת לפרוק על זה גם:(

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם אתם לא מבינים כמה עזרתם לי

^אני ממש מצטערת אבל אני רוצה להישאר אנונימית, הלוואי והייתה דרך שיכולתי לדבר איתך בלי לחשוף את זהותי..

הבנתי שלא משנה כמה כוחות זה יקח ממני אני צריכה להילחם על מערכת היחסים שלנו, אפילו אם זה יקח כמה שנים טובות זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות..
הגעגועים האלה משפיעים עליי בצורה אחרת, יש לי פלאשבקים, מחשבות טורדניות שלא עוזבות אותי, תמונות בראש שלי..עבר כבר די הרבה זמן אבל זה רק נעשה קשה יותר בלעדיו. אולי זה קרה לטובה, עכשיו הבנתי כמה אני באמת צריכה אותו בחיים שלי, אני רק מקווה שזה לא מאוחר מדי..

יאללה מאמינה בך אחותי