פילוסופיה, אתיאזם

אז בגלל שאני לא מאמינה באלוהים אתה חושב שאין לי בעיה ללכת ולרצוח או לגנוב כמה שבא לי? זה לא ככה, חוקי המוסר חלים גם עלינו.
זה שלא נקבל תמורה על כך שנפעל לפיהם, או להפך, זה שלא נענש אם לא נפעל לפיהם, לא אומר שאנחנו עושים מה שבראש שלנו.

שואל השאלה:
אז מה עומד מאחורי המוסר הזה? רצון לא לשבת בכלא? מצפון ואגו?

זה לא ממש נכון, יש לי תמורה בכך שכולם מתנהגים כראוי, כי כך אני יכול לחיות, הזכות לבטחון קיימת רק אם אחרים נותנים לה להיות קיימת. אם אני נותן לאחרים זכות לבטחון, ואחרים נותנים לי זכות לבטחון, אני שמח. אם אני לא אתן לאחרים זכות לבטחון, אף אחד אחר לא יתן לי זכות לבטחון. וכך כולנו נהיה עצובים.

ובכללי יש עוד סיבות לרצות שלאחרים יהיה טוב, מה שנקרא אלטרואיזם אגואיסטי.

בעיקרון חינכו אותנו בדרך מסוימת, אז אני יודעת שככה אני צריכה להתנהג.
הפחד מעונש ורגשות אשם עוצר אותי, אני מניחה

שואל השאלה:
אז אנונימי, אתה דוגל בתפישה בה כאשר כל אחד יפעל לפי מקבץ ערכים שאותו עקבע בעצמו, וישכלל אותו עם הזמן בהתאם לצרכיו ולצרכיו ביחס לחברה- אז החברה כולה תיהפך טובה ומוסרית יותר?

אני כן אוהב את הרעיון של להתאים את עצמך לזמן ולמקום. ה"בהתאם לצרכיו ולצרכיו ביחס לחברה" לא אומר לי יותר מדי ולא נשמע משהו שאסכים איתו. אישית יותר מסכים עם בסיס של זכויות אדם. הרעיון שלי למוסר מתבסס על זכויות האדם.

שואל השאלה:
בתשובתך הראשונה העלית ביטוי שנשמע כמו אגואיזם אתי("אלטרואיזם אגואיסטי").
חלק ניכר באימוץ הרעיון הוא הכרה בכך שכשנותנים לכל אחד חופש לקבוע מקבץ ערכים מסויים בהתאם לתועלת שמקבץ זה יביא לחברה, תניב החופשיות הזו תועלת לחברה ובכך תועיל גם לפרט.

שואל השאלה:
בכל נקרה היחס שלך כלפיי מוסר נשמע לי מעניין

החלק של ה"בהתאם לתועלת שמקבץ זה יביא לחברה" נשמע מאוד מלחיץ. יש הרבה סוגים של חברות אנושיות, זה נע בין הנאצים והקומוניסטים, לבין חברות דמוקרטיות.

אני בהחלט לא בקטע של מה שהנאצים רואים כמועיל לחברה.
וגם לא הקומוניסטים הסינים.
אני גם לא בקטע של מה שחלק מהסוציאליסטים רואים כמועיל לחברה.
אני די ליבראלי בהשקפותיי. מעדיף ערכים ליבראלים.
חברה די חופשית למקבצי ערכים אכן נשמעת יחסית טוב בעיניי. אבל בקיצון של זה היא מסכנת את עצמה ואת חברייה. לכל דבר צריך להיות balance מסויים.

שואל השאלה:
מסכימה, אני מדברת על החברה הזאת כשם לתיאור קהילה בה אדם חיי, וה"תורה" הזאת נועדה בעצם להביא לאיזון ערכים בין כל משתתפיה, אם אדם מסויים אינו מסכים עם ערכי הקבוצה(קומוניזם, נאציזם וכו) בה הוא משתתף, זו כבר בעייה אחרת

בכללי אני חושב שלתת מרווח לאבולוציה של ערכים זה טוב, כן, לנעול את עצמך למשהו מסויים מסכן stagnation, ואני לא חושב שזה טוב בעולם שבו להיות באבק של אחרים יכול לסמל את מותך הקרב.

שואל השאלה:
נכון מאוד, הייתי שמחה לשמוע עוד על ההשקפות שלך. אם תרצה כמובן, שם המשתמש שלי הוא "ואהבת לרעך כמו פיצה"