אני בי (בארון) ואבא שלי שונא את הקהילה (מאוד) איך ממשיכים מכאן

מחכים לגיל יותר מבוגר או מוצאים דרך להגיד לאמא קודם והיא תדבר עם אבא

שואל השאלה:
^אני בי, אני נמשכת גם לבנים וגם לבנות

זה החיים שלך לא של אבא שלך בסופו של דבר זה לא החלטה שלו

זה חיים שלך בסופו של דבר ובכל זאת הוא אבא שלך , הוא יצטרך ללמוד לקבל אותך כמו שאת

נושמים לרווחה ומבינים שהכל בסדר.
דבר ראשון לקבל את עצמך אמיתי, שזה אומר לקבל תפיסה בראשון שאלו הם החיים שלך, אף אחד לא משתתף בהם בדיוק כמו שלא משתתפים איתך בחדר המיטות.
ברגע שתביני שאת חיה את החיים האלו ולא האחר הכל ילך קל יותר, את תביני שזה מה שאת ויולו, אחרים יצטרכו לקבל את זה, זה לא יפחיד ולא ילחיץ אותך.
את לא חייבת לספר לאף אחד כלום, אם ישאלו פשוט אל תכחישי.

לא יוצאים מהארון לאנשים אם את יודעת שזה רק יחמיר את המצב.
אין מה לעשות חוץ מלחכות שתגדלי ותוכלי לחיות את חייך בחופשיות. עד אז פשוט תצטרכי לחיות בסוד.
זה מעצבן. אני שם, אני יודע שזה מעצבן. זה מעצבן וזה מרגיז וזה לא פייר שצריך להסתיר דבר כזה כי אנשים צרי אופקים אבל כרגע אין מה לעשות. תישארי חזקה ותוודאי שאת נמצאת במקום בטוח.
בקרוב הכול יהיה בסדר ותוכלי באמת לחיות את החיים שאת רוצה לחיות.

יאא אני גם בי (אני חושבת לא בטוחה) בארון אבל לא בגלל להט"בופוביה אלא כי אני פשוט לא בטוחה
ולשאלה: לפי דעתי פשוט אל תצאי מהארון בפני אבא שלך, אין כל כך מה לעשות בנוגע לזה...
ואם את רוצה את תמיד יכולה לדבר איתי בפרטי :)