6 תשובות
כן
רק אם הולכים לסנטר
ום השבת הוא בישראל לא רק יום מנוחה, אלא יום קדוש, והתורה מתארת זאת כבר בתיאור בריאת העולם: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (בראשית ב, ג). וכן בציווי לבני ישראל: "שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' " (שמות לא, טו).
כיצד מגיעים לדרגה כזו ביום? התורה עונה, שבעיקר על ידי הפסקת המלאכות הנעשות בימי השבוע.
מהן המלאכות האסורות?
בעשרת הדברות נאמר: "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ה, יא). כלומר, שמירת השבת תתקיים לפי הציווי של ה'. אולם ההגדרה של מלאכה לא נאמרה כאן או במקום אחר בפירוש.
מסתבר, שקיים ציווי בעל פה שאינו מפורש בכתובים, ולכך רומזות המילים "כאשר צוך".
כלומר, אף על פי שלא נתפרש בתורה מהי המלאכה האסורה קיבל משה בסיני, ונמסר בעל פה, כי יש שלושים ותשע מלאכות (המוגדרות כ"אבות מלאכות", כלומר יסודות המלאכות האסורות), והן ודווקא הן אסורות.
(הדבר אינו קשור למאמץ גופני או אחר, אלא, נוהגים להגדיר את המלאכות כיצירות אנושיות, ולא כאן המקום להאריך ולפרט)
בין המלאכות האסורות נימנו גם צובע וממרח. (ממרח היא תולדה של אחת ממלאכות עיבוד עורות, הנועדה להחליק את העור ונקראת ממחק או מוחק), וכך כותב הרמב"ם: "הממרח רטיה כל שהוא, או שעוה או זפת וכיוצא בהן מדברים המתמרחין עד שיחליק פניהם חייב משום מוחק". (רמב"ם הלכות שבת פרק יא)
לגבי איפור אישה בשבת, נחלקו תנאים בהגדרת האיסור: "...הכוחלת... - רבי אליעזר מחייב, וחכמים אוסרין משום שבות." (תלמוד בבלי מסכת שבת דף צד). כלומר, לדעת ר' אליעזר האיסור הוא מן התורה וכלול במלאכת צובע, אולם חכמים סוברים, שעל גוף האדם אין איסור צובע מן התורה, אולם הדבר אסור בגזירת חכמים, כמו שאסרו דברים אחרים הדומים לאבות המלאכה.
כך נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן שג): "אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה, משום צובע. ומטעם זה אסורה לכחול בשבת".
הפוסקים האחרונים הוסיפו, שצביעה בשפתון "אסורה משני טעמים; מאיסור ממחק, ומאיסור צביעה" (הרב משה פיינשטיין). וכפי שהוסבר כי יש בשפתון החלקה של החומר.
לפי זה, כאשר משתמשים בחומרים לחים, איסור זה אינו קיים.
הוא מוסיף שאם מתאפרים באבקת איפור לבנה על הפנים, מכיוון שהאבקה אינה מתקיימת אלא זמן קצר אין בזה איסור צביעה. (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קיד)
הרב עובדיה יוסף טוען, שלפי עיקרון זה שהאבקה אינה מתקיימת, והזיעה מעבירה אותה בזמן קצר - אין הבדל בין פודרה לבנה לפודרה צבעונית. ומכיוון שכל איסור האיפור אינו אלא מדברי חכמים - "אין בזה גדר צביעה, מאחר שהאבקה יבשה ואינה נדבקת בפנים, וכשנושרת לא ישאר ממנה שום רושם כלל", ובפרט שמניעת האיפור תגרום לצער האישה. (שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן לז). לכן, לדעתו מותר להשתמש בפודרה יבשה גם אם היא צבעונית, אך לא בשפתון.
יש לציין כי הרב ערוסי, רבה של קרית אונו, סבור כי לדעת הרמב"ם מותר איפור ואפילו צבעוני, בשבת, אם האיפור אינו מתקיים בשבת אלא זמן קצר. וכוונת הפוסקים לאסור בכוחלת, הוא דווקא אם הצבע מתקיים זמן רב ונשאר גם לאחר השבת.
כיצד מגיעים לדרגה כזו ביום? התורה עונה, שבעיקר על ידי הפסקת המלאכות הנעשות בימי השבוע.
מהן המלאכות האסורות?
בעשרת הדברות נאמר: "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ה, יא). כלומר, שמירת השבת תתקיים לפי הציווי של ה'. אולם ההגדרה של מלאכה לא נאמרה כאן או במקום אחר בפירוש.
מסתבר, שקיים ציווי בעל פה שאינו מפורש בכתובים, ולכך רומזות המילים "כאשר צוך".
כלומר, אף על פי שלא נתפרש בתורה מהי המלאכה האסורה קיבל משה בסיני, ונמסר בעל פה, כי יש שלושים ותשע מלאכות (המוגדרות כ"אבות מלאכות", כלומר יסודות המלאכות האסורות), והן ודווקא הן אסורות.
(הדבר אינו קשור למאמץ גופני או אחר, אלא, נוהגים להגדיר את המלאכות כיצירות אנושיות, ולא כאן המקום להאריך ולפרט)
בין המלאכות האסורות נימנו גם צובע וממרח. (ממרח היא תולדה של אחת ממלאכות עיבוד עורות, הנועדה להחליק את העור ונקראת ממחק או מוחק), וכך כותב הרמב"ם: "הממרח רטיה כל שהוא, או שעוה או זפת וכיוצא בהן מדברים המתמרחין עד שיחליק פניהם חייב משום מוחק". (רמב"ם הלכות שבת פרק יא)
לגבי איפור אישה בשבת, נחלקו תנאים בהגדרת האיסור: "...הכוחלת... - רבי אליעזר מחייב, וחכמים אוסרין משום שבות." (תלמוד בבלי מסכת שבת דף צד). כלומר, לדעת ר' אליעזר האיסור הוא מן התורה וכלול במלאכת צובע, אולם חכמים סוברים, שעל גוף האדם אין איסור צובע מן התורה, אולם הדבר אסור בגזירת חכמים, כמו שאסרו דברים אחרים הדומים לאבות המלאכה.
כך נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן שג): "אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה, משום צובע. ומטעם זה אסורה לכחול בשבת".
הפוסקים האחרונים הוסיפו, שצביעה בשפתון "אסורה משני טעמים; מאיסור ממחק, ומאיסור צביעה" (הרב משה פיינשטיין). וכפי שהוסבר כי יש בשפתון החלקה של החומר.
לפי זה, כאשר משתמשים בחומרים לחים, איסור זה אינו קיים.
הוא מוסיף שאם מתאפרים באבקת איפור לבנה על הפנים, מכיוון שהאבקה אינה מתקיימת אלא זמן קצר אין בזה איסור צביעה. (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קיד)
הרב עובדיה יוסף טוען, שלפי עיקרון זה שהאבקה אינה מתקיימת, והזיעה מעבירה אותה בזמן קצר - אין הבדל בין פודרה לבנה לפודרה צבעונית. ומכיוון שכל איסור האיפור אינו אלא מדברי חכמים - "אין בזה גדר צביעה, מאחר שהאבקה יבשה ואינה נדבקת בפנים, וכשנושרת לא ישאר ממנה שום רושם כלל", ובפרט שמניעת האיפור תגרום לצער האישה. (שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן לז). לכן, לדעתו מותר להשתמש בפודרה יבשה גם אם היא צבעונית, אך לא בשפתון.
יש לציין כי הרב ערוסי, רבה של קרית אונו, סבור כי לדעת הרמב"ם מותר איפור ואפילו צבעוני, בשבת, אם האיפור אינו מתקיים בשבת אלא זמן קצר. וכוונת הפוסקים לאסור בכוחלת, הוא דווקא אם הצבע מתקיים זמן רב ונשאר גם לאחר השבת.
לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לאחשנ לתת אבקת איפור על פניה בשבת, ואף אם הפודרה צבעונית יש להקל, לפי שאינה מתקיימת. ובלבד שלא תהיה מעורבת במשחה או קרם.
אמנם גם לפי דעתו, אסור לאישה לצבוע שפתיה ב"אודם" בשבת. וכן אין לה להעביר סרק (צבע אדום) על הפנים בשבת. וכן אסור לאשה לצבוע צפרניה ב"לקה" בשבת, הן לקה צבעונית, והן לקה שקופה. וכן אסור להסיר לקה בשבת (שו"ת יביע אומר חלק ו' חלק אורח חיים סימן לז, וחזון עובדיה שבת חלק ה' עמודים ה, י, יא).
אמנם גם לפי דעתו, אסור לאישה לצבוע שפתיה ב"אודם" בשבת. וכן אין לה להעביר סרק (צבע אדום) על הפנים בשבת. וכן אסור לאשה לצבוע צפרניה ב"לקה" בשבת, הן לקה צבעונית, והן לקה שקופה. וכן אסור להסיר לקה בשבת (שו"ת יביע אומר חלק ו' חלק אורח חיים סימן לז, וחזון עובדיה שבת חלק ה' עמודים ה, י, יא).
תשובה: בתלמוד הירושלמי מבואר, שאדם המאדים אודם בשבת, עובר משום "צובע". כלומר, עובר על איסור תורה מחמת מלאכת צביעה האסורה בשבת.