איזה מנהגים אישה דתיה עושה?

בבוקר שקמים אומרים מודה אני ונוטלים ידיים
לסירוגין 6 פעמים באמת שזה ממש בקטנה לפעמים יהיה מצבים שתשכחי בהתחלה אבל בסופו של דבר שאת מתרגלת לזה את אוטומטית זה מה שאת עושה דבר ראשון ותרגישי משהו חסר

בתור דתיה לפי דעתי לפני שאת מתחילה עם המעשים לדעתי תביני בכלל מה את עושה תתחברי לקדוש ברוך הוא קודם, תראי שיעורי תורה ביוטיוב ותנסי לקרוא ולהבין על העולם הדתי כמה שיותר. אחר כך תנסי אולי לא להדליק אש בשבת ולא ליסוע, ברכת המזון אחרי אוכל וברכות הנהנין לפני אוכל, הדלקת נרות לפני שבת, תפילה בבוקר, "אשר יצר" אחרי השירותים, וכולי..
בגדול קחי את זה לאט בעדינות, צעד צעד. אשרייך

כל הכבוד לך באמת בורא עולם שמח עכשיו ויעשה לך ניסים

והנה גם זה יעזור לך

^^^כמו מי שאמרה מעליי
תנסי קודם להתחבר למצוות וליהדות עצמה.
תשמעי שיעורי תורה, תלמדי ותביני איזה מצווה את עודה ואת החשיבות שלה-כי סה הכי חשוב. רק שמבינים את הערך של מה שעושים ואת הסיבה שעושים-המצווה, גם כשהיא קשה ומגבילה, יותר קל ככה לשמור את המצוות.
נגיד בצניעות. למה צריך? -הרי חז"ל והקב"ה שקבע מצוות לא קבע משיעמום. יש סיבה לכל דבר..

אחרי שאת מבינה את המשמעות של מה שאת עושה,
תעברי לאט לאט למשהו נוסף. נגיד, כמו שאמרת-נטילת ידיים.
---------------------------------------------------------------
מתי נוטלים ידיים? בבוקר כשקמים, לפני אכילת דבר שברכתו "המוציא" ואחרי שירותים.
איך נוטלים ידיים? בבוקר ואחרי שירותים נוטלים 6 לסירוגין. מתחילים בימין
למה נוטלים ידיים? **העתקתי קטע הסבר...**

א) בבית המקדש היו הכוהנים רוחצים את ידיהם מדי בוקר לפני שניגשו לעבודתם. גם אנו מטהרים את ידינו לפני שניגש לעבודת הבורא בבית המקדש האישי שלנו.

ב) כשאנו ישנים בלילה נשמתנו שבה למרומים כדי לשאוב אנרגיה לקראת היום החדש. בגוף נותרת רק כמות קטנה של אנרגיה, מה שמאפשר לאנרגיה שלילית טומאה לשרות בנפש. בבוקר אנו נוטלים את ידינו כדי להיפטר מטומאה זו.

ג) במשך הלילה הידיים נוגעות באיזורים צנועים בגוף, וכהכנה לתפילה יש לרחוץ אותם.
---------------------------------------------------------------

איזו מהממת!!! אני גם כמוך מתחזקת לאט לאט ולא מעמיסה.. מצוות הנשים העיקריות הן צניעות, הפרשת חלה, נידה, והדלקת נרות. צניעות יש לני ווי, נידה את לא נשואה אז את לא יכולה.. הפרשת חלה במידה ואת מבשלת זאת דווקא מצווה כייפית והדלקת נרות גם נורא כייפית. חוץ מאלה את יכולה לקחת על עצמך ברכות על אוכל- על הלחם גפן מזונות אדמה עץ ובדברו וברכה אחרונה שזה אחרי שסיימת לאכול, גם את יכולה לקחת על עצמך אשר יצר אחרי שירותים. ברכות השחר בבוקר וקריאת שמע של המיטה בלילה. כל המיצוות האלה נורא קלות וכייפיות. אם תרצי מפורט יותר אשמח לעזור בפרטי מוזמנת לפנות מתי שרק באלך 3>

כל הכבוד לבנות ישראל שמיתחזקות בצניעות אשריכם

אם יש לך שאלה ספציפית אני פה בישבילך בפרטי

שנינו במסכת אבות יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. ולמדו מכאן ארבעה דברים בעבודת הבורא, הוי עז כנמר, כי כאשר יעשה אדם מצוה לא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו. וקל כנשר, למהר לעצום עיניו מראות ברע, כי ראיית העינים היא תחלת העבירה. ורץ כצבי, שהרגלים ירוצו לדבר טוב. וגבור כארי, זו גבורת הלב לנצח היצר. ולכן יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר. ועל כל פנים לא יאחר זמן תפלה וקריאת שמע. [ועיקר הגבורה הוא בלב, להתגבר על יצרו לנצחו, כגבור המתגבר על שונאו לנצחו ולהפילו לארץ. וכך צריך כל אדם להתגבר על יצרו כארי לקום משינתו לעבודת בוראו]. [ילקו''י על הלכות השכמת הבוקר, מהדורת תשס''ד עמוד נז. וילקוט יוסף שארית יוסף חלק א', עמוד א']. ואף על פי שהמקיים את מצוות ה' אין לו להתבייש מפני המלעיגים עליו, מכל מקום לא יתקוטט ויריב עמהם, גם כדי שלא יתרגל למדת העזות המגונה מאד. [ואם מטרתו להשפיע על עניני הקהלה בעניני התורה והמצוות, וניסה בדרכי שלום ולא הצליח, אזי מותר להעיז פניו ולריב עמם להפר עצתם]. [שארית יוסף חלק א' עמוד ג'. ילקו''י מהדורת תשס''ד, עמוד צו].



ב צריך האדם שיהיה אצלו בטבע והרגל תמידי לרוץ לדבר מצוה, ויש המאחרים בשינתם, ומתעכבים בביתם, ואחר כך רצים לבית הכנסת, ואין זו מדת הזריזות, דאף שרואים אותם רצים ומזדרזים, זה מפני שאיחרו להשכים קום, ולכן רצים להספיק להגיע לתפלה בבית הכנסת. ולעולם יהא אדם זריז לתפלה ולתורה, ואל ימשך אחר השינה והתענוגות, ואל יפתהו יצרו להתרשל בגלל עשרו ונכסיו, שהכל חולף ואבד, ואילו תורה ושכרה עומדים לעד. [ילקו''י הל' השכמת הבוקר, עמ' סב. ושם בענין הזריזות לקיום המצוות].



ג צריך להקדים לקום בבוקר כדי שיספיק להכין את עצמו להתפלל בצבור ובנקיות, שלא יפסיד זמן תפלה. ונהגו בכמה קהלות ישראל, שהשמש הולך בבוקר ודופק בדלת או בחלון לעורר הישנים לתפלה ועבודת ה'. [ילקו''י הל' השכמת הבוקר מהדור' תשס''ד עמ' סג].



ד אל יחשוב האדם על השינה שכל מה שתהיה בריבוי, יש בה תועלת לגוף, שהרי הסכימו הרופאים המובהקים שלא ישן אדם פחות משש שעות, ולא יותר משמונה שעות. ויותר מזה מזיק לבריאות. ואמרו בגמרא: שינה לצדיקים רע להם ורע לעולם. שהתורה שהן עוסקים בה מגינה על הדור, וכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם. ועוד אמרו בגמרא תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה, מעלה עליהן הכתוב כאילו עוסקים בעבודת הקרבנות. ועוד אמרו בירושלמי היגע בתלמודו בצינעא [בלילה], לא במהרה הוא שוכח. והרמב''ם כתב: אף שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, יזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחד מהם בשינה ואכילה ושיחה, אלא בתורה ודברי חכמה. [ילקו''י מהדורת תשס''ד, הל' השכמת הבוקר עמוד סד. ושם מאמרי חז''ל בשבח לימוד התורה בלילה].



ה ראוי לו לאדם להמנע משינה ביום, משום ביטול תורה. אולם אם על ידי שישן מעט ביום יוכל ללמוד בלילה עד שעה מאוחרת יותר, או שיוכל ללמוד יותר בריכוז ובעיון, מותר לישון ביום. אך לא ירבה בשינה. [ואמנם על פי הקבלה יש להמנע מלישון ביום]. וכן בשבת מותר לישון ביום. [ילקו''י על הלכות השכמת הבוקר, מהדורת תשס''ד, עמוד עב].



ו יש אומרים שראוי לו לאדם לישון בחצי הראשון של הלילה, ויעסוק בתורה בחצי השני של הלילה, ויש בזה תועלת לאדם הן מצד בריאות גופו, והן מצד הרוחניות בתיקון הנפש, אולם בתלמוד שלנו ובדברי הרמב''ם מבואר, שהשינה בסוף הלילה, בזמן עמוה''ש, מועילה לבריאות הגוף, ולכן אם רצה ללמוד בתחלת הלילה, ולישון בחצי השני של הלילה, יכול לעשות כן. ואם אפשר טוב שילמד סמוך לשקיעת החמה עד אחר צאת הכוכבים, ובבוקר סמוך לעלות השחר עד אחר עלות השחר, כדי לחבר היום ללילה בלימוד התורה, ולקיים ''והגית בו יומם ולילה''. ומכל מקום רבים אינם נוהגים כן, ואינם מחברים יום ללילה כנז', שסמכו על הגמרא שלנו החולקת בזה על הירושלמי. ובלבד שיעסוק בתורה ביום ובלילה. [ילקו''י על הל' השכמת הבוקר, מהדורת תשס''ד, עמוד עה].



ז הלומד תורה בלילה עד שעה מאוחרת, ועל ידי כך קיים ספק אם יוכל לקום להתפלל קודם שיעבור זמן קריאת שמע ותפלה, יש לו להפסיק מלימודו, ויסדר זמן לימודו באופן שלא יאחר זמן קריאת שמע ותפלה. אבל אם רוצה להתאחר מלישון ולעסוק בלימוד התורה, ועקב כך יבטל רק תפלה בהנץ החמה, רשאי לנהוג כן, כל שהדבר גורם לו לחיזוק ההתמדה בלימוד התורה. ובלבד שלא יתאחר מזמן קריאת שמע ותפלה. ואם על ידי שילמד עד שעת לילה מאוחרת יצטרך לקום מאוחר, באופן שיבטל זמן קריאת שמע לפי זמן המגן אברהם, ויצטרך לסמוך על זמן קריאת שמע של הגר''א, המיקל בזה לצורך לימוד תורה יש לו על מה לסמוך. [ואין לחוש בזה לחילול ה']. ואמנם מי שאינו טרוד בלימוד התורה, מצוה מן המובחר להשתדל מאד להתפלל בהנץ החמה בכל יום, שיש לזה חשיבות גדולה. [ילקו''י על הלכות השכמת הבוקר, מהדורת תשס''ד, עמ' עז].



ח כאשר יתעורר משנתו ימתין מעט, ויקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה, כי לכך נברא האדם. אך לא יעמוד בפתאומיות מיד אחר השינה, כי הדבר מזיק לבריאות. ואף אם הוא קם מיד לעבודת הבורא ולתפלה, או לשאר דבר מצוה, גם בזה ישהה מעט ואחר כך יקום. ואמנם הסכנה היא דוקא בעומד על רגליו מיד, אבל בקם ממטתו להתלבש וכדו', ואינו עומד על רגליו אלא נשאר יושב על מטתו, אין בכך סכנה. ועל כל פנים אל ישכב על מטתו ויפנה לבו לבטלה, וכבר הזהיר שלמה המלך ע''ה: עד מתי עצל תשכב, מתי תקום משנתך. וגדולי המקובלים היו נזהרים מלדבר דברי חול קודם שיתחילו הזמירות. [ילקו''י על הלכות השכמת הבוקר, מהדורת תשס''ד, עמוד פז].



ט מיד כשיעור משנתו יעיד על עצמו אמונתו בבורא יתברך, ויאמר: ''מודה אני לפניך וכו'''. ויפסיק בין תיבת בחמלה, לרבה אמונתך. ואף שעדיין לא נטל ידיו ויש עליהם רוח רעה, אפילו הכי מותר לומר מודה אני. וגם אם יש לכלוך בחדר ואי אפשר לומר שם דברי תורה, אפילו הכי יאמר נוסח מודה אני. והאשה אומרת מודָה אני [הדל''ת בקמץ]. ויש המקפידים ליטול ידיהם מיד עם הקיצם משינתם, קודם שילבשו את מלבושיהם, ומעיקר הדין על פי הגמרא והפוסקים מותר ללבוש את המלבושים קודם הנטילה, ולילך להתפנות לצרכיו, ואחר כך יטול ידיו. והמחמיר כהזוה''ק ליטול ידיו עם הקיצו משינתו, תבוא עליו ברכה. [שו''ת יביע אומר ח''ה סי' א', ובתוספת בילקוט יוסף החדש, מהדורת תשס''ד, ספר על הלכות השכמת הבוקר עמוד פח, ומהדורת תשמ''ה, עמוד ז', ושאר''י עמו' ב].



י עיקר היום הוא הראשית וההתחלה, ולכן ראוי שיקדיש ראשית היום בעמדו בבוקר לעבודת השי''ת. וגם מחשבתו הראשונה תהיה לחשוב בגדלות הבורא יתברך, ובחסדו שעשה לו במה שהחזיר לו נשמתו. וגם הליכה ראשונה שלו תהיה לעבודת השי''ת, והדיבור הראשון יהיה בדברי תורה ותפלה, ועשייה ראשונה תהיה לשם השי''ת, ואז הכל נגרר אחר ההתחלה. [ילקו''י על הל' השכמת הבוקר, מהדורת תשס''ד, עמוד צב].



יא קטן היודע לדבר, טוב ונכון להרגילו לומר בקומו משנתו, ''מודה אני לפניך וכו'''. ולחנכו ליטול ידיו. [ילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר, מהדורת תשס''ד, עמוד צג].



יב מה שאמר דוד המלך ע''ה (תהלים טז, ח): ''שויתי ה' לנגדי תמיד'', זה כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים, ולכן על כל אחד לשים על לבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא, אשר מלוא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה מעשיו, כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. וכאשר יחשוב כן בלבו מיד יגיע אליו היראה וההכנעה מפני ה' יתברך, ויתבייש ממנו תמיד, ותהיה התנהגותו שונה לטובה. [ואם לא תגיע אליו היראה מיד, יעמיק הרבה בענין זה, עד שיגיע אליו היראה. וגם ישוב בתשובה שלימה על כל עוונותיו, שהם המונעים ממנו מהגיע אליו היראה, כמו שנאמר ''עונותיכם היו מבדילים וגו''']. וגם כשהוא לבדו ידע לפני מי הוא עומד. [ילקו''י, מהדורת תשס''ד, הל' השכמת הבוקר, עמ' צד. שאר''י ח''א עמוד ג'].



יג הסגולות הנכונות לחיזוק האדם ביראת שמים, שיהיה מצוי הרבה בבית הכנסת ובבית המדרש. וכן לבקש שלום. ולהזהר לקיים מצות עשה של מפני שיבה תקום. וכן ליתן מעשר. ולעסוק בתורה בתמידות, מידי יום. ולהיות עניו ושפל. ולהחזיק בביתו ספרי פוסקים הלכה ומוסר. ולחשוב באכילה בשבת שהיא לכבוד שבת. ולמעט בדיבור ולהרבות בשתיקה. וגם יתפלל להשי''ת שיחזקהו ביראת ה' טהורה. [ילקוט יוסף שם עמוד צו].



יד כבר נתבאר [בסעיף א] שהמקיים את מצוות ה' אין לו להתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו, אך לא יתקוטט ויריב עמהם, גם כדי שלא יתרגל למדת העזות המגונה מאד. [ואם מטרתו להשפיע על ענייני הקהלה בעניני התורה והמצוות, וניסה בדרכי שלום ולא הצליח אזי מותר להעיז פניו ולריב עמם להפר עצתם]. [שארית יוסף חלק א' עמוד ג', ילקו''י מהדורת תשס''ד, עמוד צו].



טו הדר במקום של גוים, ואם ילך ברחוב לבית הכנסת כשהוא מעוטר בטלית ותפילין, הדבר יעורר את רוגזם של הגויים, ראוי לו להמנע מכך. [ילקו''י שם עמוד צט].



טז ומכל מקום על האדם להסתיר ולהצניע את מעשיו הטובים ככל שיוכל. ששכר העובד את ה' בסתר הוא על ידי הקדוש ברוך הוא עצמו, ושכר העושים בפרהסיא הוא על ידי המלאכים. [ילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר, מהדורת תשס''ד, עמוד צט].



יז העושה מצוה או דבר חסידות, ורוצה לשנות בדיבורו משום ענוה, או שלא יחשב כיוהרא, מותר לו לשנות, כדי לקיים והצנע לכת עם אלהיך. [ילקו''י שם עמוד קא. שאר''י ח''א עמ' ד'].



יח קודם תפלת שחרית צריך אדם לקבל עליו אהבת ה', ובזה מקיים ''ובו תדבק'', וכמו שאמרו חכמים ואתם הדבקים בה' וגו', וכי אפשר לו לאדם להידבק בשכינה, אלא הדבק במצוותיו. ולכן יקדיש את מחשבתו הראשונה להקב''ה, ואחר כך יהיו כל מעשיו לטובה. [ילקו''י שם עמוד קג].



יט נהגו לומר בכל בוקר קודם התפלה, ''הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך וכו'''. ועל ידי זה תפלתו תהיה כלולה בכלל תפלות כל ישראל, ותעשה פרי למעלה, אף שלא כיוון כל כך

קודם כל דבר ראשון כל הכבוד לך אשרייך