כל כך שנאתי את האף שלי במשך שנתיים לא הפסקתי לבכות בגלל זה רציתי ניתוח חשבתי אני מכוערת ותמיד התביישתי והסתתרתי
עכשיו הגעתי למצב שכבר ויתרתי אין לי כוח לשנוא ולהתבאס ולבכות וקיבלתי אותו כמו שהוא למרות שיש לי לפעמים מחשבות כשאני בכיתה של "שיט הם רואים את הפרופיל שלי בטח הם חושבים שאני מכוערת" אבל זה באמת כל כך כבר לא אכפת לי כי הבנתי שאני בן אדם ואף אחד לא מושלם