האם לדעתכם האנשים שמשוויצים פחות טובים מהאנשים שעושים עבודה טובה בשקט?

אפשר לקרוא לזה סטיגמה, אבל לדעתי זה נכון. ברוב המקרים. למשל באיזושהי סדרה ראיתי את זה שזה קרה, הוצאת ציונים יותר טובים בלי להשוויץ, לעשות בשקט. נגיד אני עם אחי התאום, (בכיתה ט כרגע) אני הוצאתי תעודה טובה, ציונים טובים בשקט בלי להשוויץ. לעומת זאת אחי לא הפסיק להשוויץ, מתגרה בי, מתחרה בי, ומה לא, ברגע האמת- הוא נכשל. נגיד אנגלית - הוא בהקבצה ב' ואני בא'(היה), הוצאתי מאה והוא שישים ומשהו.. אתם מבינים לאן אני חותרת? למה לא פשוט לעשות עבודה טובה, בלי להשוויץ, בלי להתחרות, בלי כלום? פשוט לשתוק בלי להתחנף, אם אין לך/לכם משהו טוב להגיד, אל תגידו. לדעתכם זה נכון?
ההתנשאות הזו מרתיחה אותי.