3 תשובות
מבינה שמה שהיה נגמר ועכשיו את חוזרת לעצמך מתחילה להשקיע יותר בלימודים עכשיו אחרי החגים להתחיל ללכת לביתספר להכין שיעורים ללמוד למבחנים להתחיל להתחבר עם בנות לחזק קשרים קודמים שלך ..
ובעיקר להשקיע בעצמך
ובעיקר להשקיע בעצמך
תיראי, נשמע שעובר עלייך לא מעט, אם תתמקדי ישר בלהפוך את החיים שלך לשמחים את מבטלת את כל הדברים האלה כאילו לא היו וכאילו הם לא משפיעים על החיים שלך ואת לא יכולה, כי הם עדיין שם ואת תצטרכי להמשיך להתמודד איתם. לכולנו יש רגעים כאלה בחיים שמרגישים שהכל קורס ודברים לא עובדים וזה בסדר- זה מן מקום כזה שהעולם אומר לנו לעצור ולחשוב רגע מה קורה פה? יש משהו שאנחנו עושים שלא נכון לנו. עכשיו כבר אי אפשר להתעלם ואנחנו חייבים לחשוב על עצמנו ומה עושה לנו טוב בחיים ומה לא ומה אנחנו יכולים לשנות כדי לחיות חיים שיותר מתאימים לרצונות והצרכים שלנו. זה יקח זמן וזה טוב שאת בהתכווננות לשיפור ולשינוי ושאת לא רוצה להישאר במקום הזה, אבל זה לא יקרה ברגע אחד, תני לעצמך זמן לשהות בקשיים האלה ולהבין לעומק מה מביא אותך אליהם ומה צריך להשתנות בחיים שלך. עדיף את העבודה הקשה של לשנות אותם ולהפוך את החיים שלך להיות טובים לך יותר לאורך זמן ובאופן יסודי יותר מאשר דברים קטנים וזמניים שיגרמו לך להרגיש טוב לרגע ויעלו לך חיוך ואז תיזכרי שוב בכל הצרות שלך וברגע אחד זה ישקע למשך אפילו יותר זמן. זה הזמן שלך לעשות שינוי *אמיתי* בחיים שלך. ממליצה להיעזר באנשים סביבך, מי שיש לך שיוכל להקשיב לך ולהכיל אותך ולעזור לך בזה. בהצלחה:)
הי אנונימית,
אני קורא את מה שכתבת ורק יכול לדמיין לעצמי כמה קשה תחושת חוסר האונים... לראות את הכל מסביב מתמוטט ומתפרק... חברים, לימודים... ממה שכתבת בקצרה, נדמה שאת מפחדת לאבד שליטה על החיים השמחים שהיו וחרדה מפני העתיד לבוא...
לא ציינת מהן הסיבות שהביאו לשינוי בחייך, אך במסע החיים שינויים יכולים להביא גם משהו חדש וטוב יותר... בדיוק כמו בתמונה שצירפת של הצמח הקטן המונח על כף היד ועתיד לפרוח ולגדול...
יקרה, לפני שאציג את עצמי, רציתי לשאול, האם שיתפת אנשים נוספים במה שאת מרגישה וחווה... אנשים עליהם את יכולה לסמוך, כמו בן משפחה או אדם קרוב אחר ? לעיתים שיתוף שכזה יכול להקל, ולו במעט, על התחושות ...
אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ורוצה להזמין אותך לצא'ט האנונימי שהעמותה מפעילה... בצ'אט תוכלי לשתף בכל דבר שיושב על ליבך... אנחנו נקשיב, נתמוך וננסה לעזור כמה שנוכל ...
מחכה לך,
מתנדב סה"ר
אני קורא את מה שכתבת ורק יכול לדמיין לעצמי כמה קשה תחושת חוסר האונים... לראות את הכל מסביב מתמוטט ומתפרק... חברים, לימודים... ממה שכתבת בקצרה, נדמה שאת מפחדת לאבד שליטה על החיים השמחים שהיו וחרדה מפני העתיד לבוא...
לא ציינת מהן הסיבות שהביאו לשינוי בחייך, אך במסע החיים שינויים יכולים להביא גם משהו חדש וטוב יותר... בדיוק כמו בתמונה שצירפת של הצמח הקטן המונח על כף היד ועתיד לפרוח ולגדול...
יקרה, לפני שאציג את עצמי, רציתי לשאול, האם שיתפת אנשים נוספים במה שאת מרגישה וחווה... אנשים עליהם את יכולה לסמוך, כמו בן משפחה או אדם קרוב אחר ? לעיתים שיתוף שכזה יכול להקל, ולו במעט, על התחושות ...
אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ורוצה להזמין אותך לצא'ט האנונימי שהעמותה מפעילה... בצ'אט תוכלי לשתף בכל דבר שיושב על ליבך... אנחנו נקשיב, נתמוך וננסה לעזור כמה שנוכל ...
מחכה לך,
מתנדב סה"ר