למה חנות למידות קטנות שלרזות זה רע אבל חנות למידות גדולות זה לגיטימי?

הסיבה היא (לא שאני מצדיק אותה) שמי שמן כיביכול לא אשם בזה וזו הברירת מחדל שלו, ומי שמגיע למצב של רזון רציני, הוא אשם בזה והוא הביא את זה על עצמו

אני מבינה את מה שאת אומרת
וגם אני רזה ואולי רזה מדי ולא תמיד מוצאת דברים
אבל בעיקרון אני חושבת שחסרים יותר דברים במידות גדולות מאשר מידות קטנות

"האולימפוס"
מה הקשר אשם בזה?
למי שיש הפרעות אכילה אשם בזה?
למי שיש גנים של רזון אשם בזה?

התפישה היא שמי שמגיע למצב של רזון הגיע לזה במכוון ויש לו הפרעות שאנשים לא רוצים לעודד. ושמי שהגיע למצב של השמנה הוא לא ניסה להגיע לשם

ואני ממש לא סתם אומר, חשבתם פעם למה אנורקסיה נהייתה מילה כמעט נרדפת לתת משקל? חשבתם פעם למה כל כך הרבה אנשים לא מודעים לזה שאנורקסיה זו הפרעת אכילה ובשבילם תת משקל ואנורקסיה זה אותו דבר? מבחינת הרבה אנשים כמעט כל מי שבתת משקל הוא אנורקס שמרעיב את עצמו.
ושוב אני לא תומך בזה אבל זה התפישה

שוב, אני לא מתעסק באשמת מי זה.
אני עונה על השאלה, התפישה היא שמי שמייצר בגדים במידות קטנות מידי הוא מעודד רזון ומעודד אנורקסיה ושאם אנורקסים שהגיעו לתת משקל לא ימצאו בגדים במידה שלהם- הם יחזרו למשקל תקין.
זו התפישה וזה גם הולך וגובר, שיימינג על מי שרזה מידי זה משהו שרק הולך וגובר בזמן ששיימינג על שמנים מצטמצם