16 תשובות
מוזיקה
משתתפת בכאבך
זה מצב חמור?
אם כן ממליצה לך לדבר עם מישהו שאת מכירה וסומכת עליו :)
אם כן ממליצה לך לדבר עם מישהו שאת מכירה וסומכת עליו :)
מצטערת
לדבר עם מישהו פסיכולוג
יש לי שיטה אבל היא לא כל כך עוזרת אם את לא יודעת לנגן
אולי תבקשי מהם להביא לך פסיכולוג? כשלי היה מצב דומה לפני שנה הביאו לי פסיכולוג וזה די עזר לי. בינתיים אני מציעה לך לדבר איתם ולשמוע מוזיקה:)
שואל השאלה:
הייתי עם פסיכולוגים כבר וזה אף פעם לא עזר לא לי ולא למשפחה עצמה, המצב באמת מלחיץ יותר מידי
הייתי עם פסיכולוגים כבר וזה אף פעם לא עזר לא לי ולא למשפחה עצמה, המצב באמת מלחיץ יותר מידי
אנונימית
טלויזיה. חברים ?
היי יקירה,
שומע תסכול רב ולחץ במילים שלך.
נשמע שהמצב בבית מכניס לא טוב בכלל, ואת זאת שנפגעת בסיטואציה.
אני גם כמוך, רבתי עם אבא שלי לא מזמן, הוא בא לבקש סליחה ולנסות לחבק אותי, וגם אני נרתעתי, צעקתי עליו שיעוף לי מהחדר, והוא הלך..
יקירה,
אפשר לשאול כמה זמן זה ככה?
והשיטה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה לא להישאר עם זה לבד, תשתפי מישהו במה את עוברת ומרגישה.
בין אם זה פסיכולוג, חבר/ה, או סתם אדם זר באינטרנט, כמוני למשל, שאת תמיד מוזמנת לפנות אליי.
יום טוב וחג סוכות שמח (:
שומע תסכול רב ולחץ במילים שלך.
נשמע שהמצב בבית מכניס לא טוב בכלל, ואת זאת שנפגעת בסיטואציה.
אני גם כמוך, רבתי עם אבא שלי לא מזמן, הוא בא לבקש סליחה ולנסות לחבק אותי, וגם אני נרתעתי, צעקתי עליו שיעוף לי מהחדר, והוא הלך..
יקירה,
אפשר לשאול כמה זמן זה ככה?
והשיטה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה לא להישאר עם זה לבד, תשתפי מישהו במה את עוברת ומרגישה.
בין אם זה פסיכולוג, חבר/ה, או סתם אדם זר באינטרנט, כמוני למשל, שאת תמיד מוזמנת לפנות אליי.
יום טוב וחג סוכות שמח (:
שואל השאלה:
היי, תודה רבה על התשובה הכנה.
לא יכולה להגיד לך כמה זמן זה כי האמת זה יותר מידי זמן, אבל בערך זה יותר מהזמן שלקחתי כדורים, שעברו 3 שנים מאז.
התחיל המצב עוד כשהיה עדין, מאז שהייתי קטנה (בגיל 8-9) ועכשיו אני בת 17 כבר.
היי, תודה רבה על התשובה הכנה.
לא יכולה להגיד לך כמה זמן זה כי האמת זה יותר מידי זמן, אבל בערך זה יותר מהזמן שלקחתי כדורים, שעברו 3 שנים מאז.
התחיל המצב עוד כשהיה עדין, מאז שהייתי קטנה (בגיל 8-9) ועכשיו אני בת 17 כבר.
אנונימית
^ כמו שאמרתי,
הדרך הכי טובה להרגיע היא לשתף, לדבר עם מישהו על מה שקורה.
מישהו שאין לך בעיה שידע את הכל, ולא ישפוט אותך.
גם מוסיקה באוזניות זה טוב, פשוט ללכת מהבית עם אוזניות לא משנה לאן.
אם את רוצה, אשמח שתפני אליי בפרטי (:
הדרך הכי טובה להרגיע היא לשתף, לדבר עם מישהו על מה שקורה.
מישהו שאין לך בעיה שידע את הכל, ולא ישפוט אותך.
גם מוסיקה באוזניות זה טוב, פשוט ללכת מהבית עם אוזניות לא משנה לאן.
אם את רוצה, אשמח שתפני אליי בפרטי (:
מוזיקה
לצאת לחברים
לטייל בחוץ קצת
לראות סרט באוזניות
לצאת לחברים
לטייל בחוץ קצת
לראות סרט באוזניות
אני חושבת שאם המצב בבית עד כדי כך לא נעים, הגיע הזמן לדבר עם קרובת משפחה ולבקש להיות אצלה יומיים בחופש של סוכות - בחג ולהחליף אווירה. חשוב שזאת תהיה קרובת משפחה שאת אוהבת ומאמינה בה - ושתספרי לה שהמצב בבית לא טוב, שהויכוים בינהם משרים בבית אווירה לא טובה ושאת ממש עצובה ומודאגת. במקביל אם ההורים שלך יתקשרו לדרוש בשלומך את יכולה לומר להם שהיית חייבת לקחת חופש מהריבים הבלתי פוסקים שלהם לטובת סביבה רגועה וטובה יותר עבורך. אני חושבת שאת יכולה גם לומר להורים שלך שאם הם צריכים לפתור בעיות שילכו לטיפול זוגי ושפסיקו לעשות בבית אווירה לא נעימה. אני חושבת שלפעמים מבוגרים צריכים שהילדים שלהם יזכירו להם שהם עברו את הגבול. אל תתביישי לדרוש את מה שמגיע לך
תשמעי מוסיקה שאת אוהבת ומרגיעה אותך.
תראי סרט או סדרה.
תצאי מהבית עם חברים.
תראי סרט או סדרה.
תצאי מהבית עם חברים.
שלום אנונימית,
לא יכולתי שלא לחשוב כמה זה וודאי מטלטל עבורך לשמוע ולחוות את הורייך במצב כזה... מתארת לעצמי את הרגשת חוסר האונים שאת וודאי חשה... כמו להיות בחדר שקירותיו סוגרים עלייך...
יקרה, נשמע שההתמודדות הותירה בך משקעים רבים שמקשים על התפקוד והשגרה של יומך...בשאלתך בפוסט נשמע שאת מבקשת להיות מובנת ואולי גם פחות בודדה בהתמודדות... כמה לא ברור מאליו שהצלחת לעלות ולשתף כאן את מה שאת חווה כבר זמן רב, נשמע שיש בך כוח שלא מוכן להיכנע למצב ומבקש לראות את השינוי.
הלוואי והיו לי שיטות קסם מדויקות עבורך שיעלימו את הכאב המתמשך שאת חווה, אך אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, יש לנו צ'אט אנונימי שתוכלי להתחבר אליו ולשתף, אנו נקשיב וננסה להבין יותר, נתמוך ונכיל את כאבך ואולי אף נחשוב על דרכי התמודדות שיטיבו עימך...
שלך
מתנדבת סה"ר.
לא יכולתי שלא לחשוב כמה זה וודאי מטלטל עבורך לשמוע ולחוות את הורייך במצב כזה... מתארת לעצמי את הרגשת חוסר האונים שאת וודאי חשה... כמו להיות בחדר שקירותיו סוגרים עלייך...
יקרה, נשמע שההתמודדות הותירה בך משקעים רבים שמקשים על התפקוד והשגרה של יומך...בשאלתך בפוסט נשמע שאת מבקשת להיות מובנת ואולי גם פחות בודדה בהתמודדות... כמה לא ברור מאליו שהצלחת לעלות ולשתף כאן את מה שאת חווה כבר זמן רב, נשמע שיש בך כוח שלא מוכן להיכנע למצב ומבקש לראות את השינוי.
הלוואי והיו לי שיטות קסם מדויקות עבורך שיעלימו את הכאב המתמשך שאת חווה, אך אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, יש לנו צ'אט אנונימי שתוכלי להתחבר אליו ולשתף, אנו נקשיב וננסה להבין יותר, נתמוך ונכיל את כאבך ואולי אף נחשוב על דרכי התמודדות שיטיבו עימך...
שלך
מתנדבת סה"ר.