איך זה להיות בקשר עם מישהו שהוא לא המשפחה הגרעינית שלך?

שואל השאלה:
איך זה מרגיש, לשמוע מישהו אחר?
לצאת איתו לבלות, להנות איתו?
איך זה שאשכרה אכפת לו ממך וחסר לו בחברתך?

נחמד, כי אתה מרגיש שהמישהו הזה נמצא בחיים שלך, נטו בגללך, כי אתה אחלה של בן אדם, וסתם כי זה כיף לפעמים לצאת מהכוורת

שואל השאלה:
גם לי אין.
כנראה לא הייתי שואל אם היה לי.
אבל מעניין לדעת

שואל השאלה:
לא, וגם החלטתי שאני לא אגיע אליו כנראה שלעולם.
זה לא חסר לי או משהו כן?
סתם התעניינתי האמת

זה מאוד כיף, למשל אני כרגע עוברת בית ספר וכל התלמידים שאלו אותי למה יצאתי מהקבוצות, ורק בקבוצה ללא המורה נשארתי, ואז כזה הם אמרו שנוכל להיות ידידים ולהפגש מחוץ לבית הספר

דקה, מדובר פה על זוג ולא על ידידים?

שואל השאלה:
מדובר פה על קשר עם אדם מחוץ למשפחה.

אבל כולל ידידים, נכון?

שואל השאלה:
אולי, כרגע אני לא מרגיש את המקום הזה בשום צורה, הרגשתי אותו בעבר, היום כבר בכלל לא .
כנראה שכבר השלמתי עם זה שכנראה זה לא יעבוד פשוט ועוד כמה סיבות שלי.
אבל לא נורא.
בכל מקרה שאלתי כי מעניין אותי לדעת מה אנשים מרגישים

שואל השאלה:
אולי..
מתישהו

שואל השאלה:
קרו דברים מעולם
זה כמו שאני יודע שאני בחיים לא אזכה בלוטו, אבל אם יש סיכוי קלוש שכן אני לא אתנגד

שואל השאלה:
צודק, אבל הבנת את הנקודה

כיף ומאוד

האמת שזה כיף

שואל השאלה:
אולי חיי הלבד נשמעים רע לכם ובצדק, זה באמת רע.
אבל יותר טוב לי לבד מאשר מה שאני מרגיש בחברת אנשים אחרים, ואני לא אוהב לצאת מהאזור הזה, כי אז אני מרגיש מינימום מכוונים עליי אקדח עכשיו.
ואני מתנהג כאילו אני זה לא אני, אני נלחץ, מזיע והכל.
אז אני מעדיף לבד עם הרגשה נורמלית מאשר לנסות להתיידד ולהרגיש ככה, זה פשוט הרגשה נוראית

שואל השאלה:
אין, ההורים שלי בטוחים שאני סתם ביישן, ואני גם לא בטוח שזו חרדה חברתית, אולי אני סתם פחדן ולא בא לי להוציא סתם כסף שאין לנו.
וניסיתי כמה פעמים בעבר , איך שה נגמר?
אני בורח בריצה הביתה או לכיתה זהו
מאז אני לא מעוניין לתקשר אם אף אחד שלא פונה אליי קודם וגם אז לא

שואל השאלה:
עם*
זה*

שואל השאלה:
היה לי איזה מקרה כשהייתי יותר צעיר, יצאתי לשחק לבד והיו במגרש עוד כמה ילדים, שיחקנו קצת, וכשרציתי ללכת הם לא נתנו לי את הכדור שלי. אז דחפתי אחד ולקחתי אותו, ואז הם פשוט רדפו אחריי עם האופניים שלהם.. במזל הגעתי הביתה לפני.
לא שיחקתי במגרש מאז יותר
אני לא יודע מה יש לי, אולי אני פשוט מגזים וזה לא סוף העולם

שואל השאלה:
והיה את השמועה הזאת, כשעליתי מיסודי לחטיבה, אז אני עברתי לחטיבה שונה משל כולם... ויצאה עליי שמועה שאני אוהב בנים..
זה היה בתקופה של בנות ובני מצווה ולחק לא הגעתי בגלל זה, ולאלה שכן. אני שמעתי את הלחשושים מאחורי הגב, את הלחשושים, את העלבונות. הייתה איזו ילדה ששאלה אותי אם זה נכון, אמרתי שלא, ואז היא אמרה, כן בטח, עוד מהיסודי כולנו ידעהו שאתה כזה..
ויותר עצוב שהם מתייחסים ככה ללהטבים, ואני בכלל לא הייתי כזה.

שואל השאלה:
טוב סליחה שאני חופר לך, אתה לא צריך את הבעיות שלי על הראש שלך.
פשוט בכל הדברים האלה אני נזכר כשאני בא לפנות לאנשים, ואני לא רוצה עוד פעם לחוות את זה.
תודה על ההקשבה בכל אופן.

שואל השאלה:
אני לא מעוניין לדבר איתם, אני כבר כמה שנים רק מסתובב עם פרצוף מחייך רק כדי להימנע משאלות כאלה, שונא לשתף אנשים, זה גורם לי להיות עצוב, ולבכות וזה מעלה בי זכרונות לא טובים, ואני גם קצת רועד.
אפילו עכשיו אני בוכה למרות שזה מהאינטרנט..
ואני לא רוצה את זה, שהם יחשבו שאני מסכן, או שהסתרתי את זה מהם

שואל השאלה:
אני לא אוהב לדבר עם אנשים על הרגשות שלי, במיוחד לא פנים מול פנים.
אני הרבה זמן לא מדבר איתם על איך שאני מרגיש ואני גם לא רוצה...
אם להיות כנה אתה הראשון והאחרון שאני אשתף אותו בדברים האלה

שואל השאלה:
אין אפילו קצה חוט לעבר הכיוון הזה
אבל אם יהיה אני לא אפסול
למרות שאני לא בטוח שהחיים האלה מתאימים לי בכלל, כאילו אני אפילו לא יודע איך לדבר עם מוכרים במכולת
אז עם אנשים

שואל השאלה:
אני פשוט לא מסוגל לקחת את הצעד הזה, כולם אומרים פשוט לעשות את זה, אבל אני לא יודע איפה להתחיל בכלל. אני לא מרגיש שזה בשבילי. בכלל כל פעם שאני יוצא צהבית למקום עם הרבה אנשים נהיית לי מין סחרחורת כזאת. וגם לפני שאני בא לפנות למישהו שאני לא מכיר אני מזיע כזה ומתנשם במהירות

שואל השאלה:
למה אני לא יכול להיות נורמלי, כמו כולם
ולא לפחד כל הזמן, לא לפחד כל הזמן מנצל של עצמי, לא לפחד שההורים שלי עוד פעם יריבו, ותבוא משטרה הביתה.
אני לא רוצה יותר לא נוח לי פשוט, בא לי להישאר איפה שאני לבד, ושאף אחד לא ינסה לעזור לי, כי כל פעם שמנסים לעזור לי זה רק נהיה יותר רע בשבילי

גם אם אתה מדבר על בן זוג וגם אם על ידיד אני עונה על שניהם כי ידיד של זה חבר שלי:)
באמת שזה מדהים והוא הכי מבין אותי בעולם!!

שואל השאלה:
אני לא מסוגל, אני לא מסוגל פשוט
אני לא יודע איך להתמודד עם הכל, אני לא יכול להכיל יותר, מצפים ממני להיות מרוכז במבחנים בלימודים, אבל אני לא יכול כשיש לי כלכך הרבה על הראש , אני לא יכול, אני גם לא מרגיש בנוח לדבר, עם אף אחד, תמיד אני בהרגשה שישפטו אותי,
הרבה זכרונות מהעבר לא נותנים לי לזוז וזה לא רק החרדה הזאתי עכשיו, זה הרבה דברים פנימיים. בתור ילד ההורים שלי רבו המון, המון. וקרו עוד כמה דברים רעים מאוד שאני מעדיף לא לפרט, ואני הייתי רק ילד. וכל הדברים האלה שקורים לי עכשיו, וכל מה שקרה. אני לא רוצה ולשתף בזה יותר אף אחד בחיים. לא רוצה שאנשים ידעו מה אני עובר, אני לא רוצה לבכות יותר , אני מרגיש מספיק גרוע עם עצמי ועם בחירות שלקחתי, כל מקום שאני הולך חושבים שאני מוזר. בא לי פשוט להתפוצץ
אף אחד כבר לא יכול לעזור לי, אף אחד
עכשין כשאני רושם את זה אני בוכה כמו שלא בכיתי המון זמן, המון דברים עוברים עליי, וכל מה שסיפרתי פה זה אפילו לא חלק קטן, אני שונא אנשים, ואני שונא את מה שנהיה ממני

שואל השאלה:
קשה לי למצוא קרן אור בתוך כל השחור הזה, באמת שניסיתי, ניסיתי וניסיתי.
אבל כבר התייאשתי, אני מרגיש שהפכתי להיות השחור הזה. אני מדחיק הכל, ובולם כל נסיון תקשורת איתי. אני מרגיש שאנשים לעולם לא יבינו את הכוונות שלי.
אני אוכל תסביכים על החיים שלי ואני לא יודע כבר מה לעשות. ואני מרגיש שאני מאבד שליטה על החיים שלי. כאילו אני נותן למישהו אחר מנהל אותם.
ובזמן האחרון הכל נהיה לי קשה יותר כשעלתה לי השאלה האם ה' קיים בכלל.
ואני מדבר בתור אדם מאמין, מסורתי אפילו. בחיים שלי, בכל החיים הארורים שלי לא שאלתי את זה, ועכשיו כן. אני מהרהר באמונה שלי, בתכלית שלי.
אף אחד לא יבין את זה, לא הרב, לא ההורים ולא אף אחד.
זו שאלה שאוכלת אותי מבפנים, ואני מפחד שישפטו אותי תמיד, אני לא חושב מחשבות חיוביות יותר, אין לי תשוקה לחיים.
אני קם בבוקר בידיעה שאני אסיים אותו בדיוק כמו היום שלפניו.
לא נוח לי בסביבה הזאת, לא נוח לי בבית הזה.
אני לא יודע מה לעשות, אני רוצה שמישהו ידריך אותי צעד צעד מה לעשות כדי לצאת מזה, אבל אף אחד לא יכול, אין קסמים.
תמיד אומרים שהטוב מגיע בסוף, אבל אם אין טוב? מה אם יש אנשים שאמורים לאכול חרא כל החיים
למה זה מגיע לי, אני מרגיש שאני כבר לא יכול להכיל, אבל אין לי מה לעשות עם זה, אף אחד לא יבין אותי, אני יודע. וגם אם כן הם לא יעשו עם זה כלום, אז מה הטעם בכלל לנסות
בכל מקרה, מסתבר שאני בין החופרים שיצא לך לפגוש, ומצטער שלקחתי מזמנך.
שיהיה לך רק טוב בהמשך.