חברה שלי מדאיגה אותי אני צריכה עזרה

היא ממש באבל עכשיו, תנסי לגרום לה להבין שאת איתה תמיד לא משנה מה, היית איתה תמיד ותיהי איתה גם עכשיו, תעזרי לה להתגבר על זה

שואל השאלה:
כל הדברים כאן זה כאילו דברים שניסיתי אבל לא עבדו כאילו היא בן אדם אחר ולא מקשיבה

^ תדברי עם מישהו קרוב אליה שיעזור לך, מישהו מהמשפחה או מהחברים שלה.

זה ברור,ואוו נסי רק לדמיין מה עובר עליה
אני כל כך מצטערת לשמוע
את מדהימה שאת רוצה לעזור לה ושכל כך אכפת לך.
אני מבינה שהיא תמיד הייתה פתוחה איתך אבל,אבל תביני שזה נושא ברמה שונה לגמרי של כאב וכנראה שהיא בשוק לגמרי..
לצערי,אני חושבת שזה ייקח לה זמן לעבור את זה ולהתחיל לדבר איתך
אני מבינה שגם לך זה קשה ומבאס,אבל נסי לא לעזוב אותה,היא לא מספרת לך רק כי כנראה זה פשוט קשה מידי
תמיד תיהי שם בשבילה ותראי לה שאת שם,תני לה לדעת שאת שהיא יכולה לדבר איתך תמיד
עם זאת כמובן אל תלחצי עליה לספר ולדבר על זה,כנראה היא עדיין לא מוכנה
אני מאמינה שזה יבוא..

תיהי לידה ותראי לה שאת תמיד שם בשבילה בכל זאת היא עברה משהו נורא כואב אפילו אם עכשיו היא לא מראה לך את זה אני בטוחה שהיא שמחה שאת שם בשבילה וכשהיא תוכל היא תראה לך את זה

היא צריכה לטפל בנפש שלה ולדאוג לה
לדעתי תכוויני אותה לגשת לעזרה מקצועית
היא צריכה מישהו לדבר איתו ולעשות תהליך
וזה לא חלילה דבר רע.. היא אכן עברה משהו קשה
לאבד אמא בגיל 15 זה נורא, זה גיל ממש צעיר והיא גם לא סיימה את הגדילה וההתבגרות
לגדול ולהתבגר בלי אמא לצידך זה ממש קשה
אז כן חד משמעית היא צריכה לקבל עזרה

קודם כל תמליצי בעדינות על פסיכולוג, הכל מובן ואחד הדברים הכי חשובים לה הלכו. תהיי הכי עדינה ותבהירי ותראי לה שאת כאן.. תשתדלי שכמה שפחות לריב איתה כי זה רק יעשה לה רע יותר, אני לא יודעת באיזו תדירות אתן מדברות אבל תשלחי לה הודעות בווצאפ משום מקום כדי שתדע שאת זוכרת אותה ואת שם בשבילה:)

אני מצטערת לשמוע... תיהיי איתה כשהיא במצב רוח טוב ואז גם תציעי לה לדבר על הכל עם פסיכולוג

עד איזה כמות של קרינה בני אדם יכולים להתקיים

תהיי שם בשבילה תמיד ותגידי לה את זה.
תגידי לה שזה בסדר לפרוק וכשהיא הולכת לבכות רוצי אחריה תחבקי אותה

פסיכולוג/פסיכיאטר, זה רק נשמע מפחיד אבל בסופו של דבר הוא ממש עוזר.

תציעי לה בעדינות לגשת לעזרה מקצועית. נשמע שהיא צריכה את זה, תסבירי לה שזה לא דבר רע.