אני רוצה להרגיש משהו (פריקה בלבד)

בזמן האחרון אני מרגישה לבד. אני מרגישה שלאף אחד לא באמת אכפת ממני והכל זה טובה תחת טובה. או שסתם אפילו לא אכפת ממני. וגם מתי שאני כן מרגישה שלמישהו אכפת- אחרי כמה זמן זה נעלם. ושוב חוזר על עצמו.
אף אחד גם לא מבין אותי. אני גם מרגישה ריקנות נוראית. כאילו מיד אחרי בכי מרירים, אני יכולה לצחוק. ככה סתם. אחרי הרגשה מדהימה- אני יכולה לבכות כאילו רצחו לי את המשפחה. אני לא יודעת מה קורה לי. אני בת 17.5, יש לי חברות, לפעמים הן חברות ולפעמים הן "חברות", אין לי חבר, ואין לי ידידים בנים. לפעמים אני מתרצת לאנשים למה אני לא יכולה לצאת. אני אוהבת שקט. את החדר שלי. את המיטה שלי. אני בפנימיה כבר שנתיים ושוקלת לעזוב. הייתי אצל פסיכולוגית לפני שנתיים וזה לא עזר. אין לי על מי לסמוך במצבים קריטים. הכי חשובים. עכשיו אני באוטו בחושך. שוב בוכה כשהמשפחה שלי בחוץ נהנית. שגם לה לא אכפת ממני ככ. עושים טובה. אני שוקלת אם ללכת לפסיכיאטר בעצמי. אני באמת לא מרגישה כלום, וגם מרגישה בו זמנית. אני לא יודעת מה קורה לי.
אין לי למי לפרוק. ולכן אני עושה את זה פה. תודה למי שקרא.