10 תשובות
לא יודע
גם שלי גרושים וזה מעולה ככה
גם שלי גרושים וזה מעולה ככה
אנונימי
כי לפעמים הגירושין עוברים בסבבה, ולפעמים הגירושין מכוערים
הורים רוצים שההורים שלהם יהיו ביחד, זו המציאות של הם גדלים לתוכה וקשה לראות אותם רבים/נפרדים.
אבל כל אחד לוקח את זה אחרת ובאמת יש מקרין שעדיף ככה
אבל כל אחד לוקח את זה אחרת ובאמת יש מקרין שעדיף ככה
דבר ראשון וטפ זה שאתה רוצה שההורים שלך יתגרשו לא אומר שילדים אחרים כן רוצים. כל אחד מתמודד עם זה אחרת, זה משפחה שמתרפקת ומתפצלת ולרוב מי שמתבאס זה ילדים קטנים אבל גם אם לא זה בסדר כי זה משנה הכל בתכלס
ילדים*
כי המשפחה שלי התפרקה
חיכיתי שאבא שלי יחזןר הביתה כל לילה מהעבודה
ועכשיו אני רואה אותו פעם בשבועיים
הוא התחתן עם מישהי אחרת עם ילדים משלה וזה מרגיש כאילו שהוא עבר למשפחה אחרת
שיש ילד אחר שרואה את אבא שלי יותר ממה שאני רואה אותו
כבר לא יוצא לנו ללכת ביחד לבלות כמו פעם
כי עכשיו הוא גר רחוק, אמא שלי נשארה לבד
עזבנו את הבית שלנו שאהבתי
וזהו זה חרא של חיים מה אני אגיד לך
חיכיתי שאבא שלי יחזןר הביתה כל לילה מהעבודה
ועכשיו אני רואה אותו פעם בשבועיים
הוא התחתן עם מישהי אחרת עם ילדים משלה וזה מרגיש כאילו שהוא עבר למשפחה אחרת
שיש ילד אחר שרואה את אבא שלי יותר ממה שאני רואה אותו
כבר לא יוצא לנו ללכת ביחד לבלות כמו פעם
כי עכשיו הוא גר רחוק, אמא שלי נשארה לבד
עזבנו את הבית שלנו שאהבתי
וזהו זה חרא של חיים מה אני אגיד לך
כל אחד מתמודד עם זה אחרת. וגם כל גירושים זה סיפור אחר, יש כאלה שהם ממש קשים וגם הילדים חווים את זה בסופו של דבר.
האמת שאצלי אני שמחתי שההורים שלי התגרשו, פתאום היה שקט בבית, הצעקות והמריבות הפסיקו ופתאום נהיה רגוע, אז לי לא כאב מזה בכלל וידעתי שזה עדיף לכולם.
בסוף אבא שלי עזב באיזשהו שלב וזה היה כמו אבן שירדה מהלב, פתאום נהייתי חופשייה, לא היה את הבלגן הזה בבית ויכלתי לגדול ולקבל ביטחון.
אני מתארת לעצמי שזה קשה לאנשים בגלל שהחים פתאום משתנים וגם לפעמים נלווים לזה סיפורים מכוערים של בגידות וכאלה או שפשוט סתם עצוב שהמשפחה התפרקה ואולי גם יש מריבות בין ההורים ולפעמים גם מערבים את הילדים בחרא של ההורים ולפעמים גם בטח מתנתק קשר עם אחד מההורים ובקיצור כאב ראש.
אם הילדים מחוברים להורים אז אני מתארת לעצמי שזה קשה, אבל אצלי הגירושים של ההורים שלי לא עשו לי שום כאב אז אני לא יכולה להזדהות עם השאלה.
אגב אני גרה לבד עכשיו ולא בקשר עם אבא שלי בכלל, ובקיצור העפתי את הבעיות מהחיים שלי :)
בסוף אבא שלי עזב באיזשהו שלב וזה היה כמו אבן שירדה מהלב, פתאום נהייתי חופשייה, לא היה את הבלגן הזה בבית ויכלתי לגדול ולקבל ביטחון.
אני מתארת לעצמי שזה קשה לאנשים בגלל שהחים פתאום משתנים וגם לפעמים נלווים לזה סיפורים מכוערים של בגידות וכאלה או שפשוט סתם עצוב שהמשפחה התפרקה ואולי גם יש מריבות בין ההורים ולפעמים גם מערבים את הילדים בחרא של ההורים ולפעמים גם בטח מתנתק קשר עם אחד מההורים ובקיצור כאב ראש.
אם הילדים מחוברים להורים אז אני מתארת לעצמי שזה קשה, אבל אצלי הגירושים של ההורים שלי לא עשו לי שום כאב אז אני לא יכולה להזדהות עם השאלה.
אגב אני גרה לבד עכשיו ולא בקשר עם אבא שלי בכלל, ובקיצור העפתי את הבעיות מהחיים שלי :)
שואל השאלה:
אני לא רציתי להעליב אף אחד מהשאלה שלי, ותודה לעונים שהסברתם לי.
אני לא רציתי להעליב אף אחד מהשאלה שלי, ותודה לעונים שהסברתם לי.
האמת אני כן אעשה מזה סיפור כי זה כן, ההורים שלי התגרשו שהייתי בת חודשיים. אבל שלי עומד להתחתן פעם רביעית עוד מעט, יש לי שישה אחים. אז זה כן סיפור אצלי למשל
אנונימית