אני בשנת אבל על אבא שלי (זה מאוד טרי) והחודש אני אחגוג 16

ואני מאוד מחכה לזה.
בתקופה כל כך חשוכה עבורי כל דבר שישמח אותי הוא מבורך.

אבל הבעיה שבשנת אבל אסור להשתתף בשמחות, ימי הולדת שלי, של אחרים ולקבל מתנות ואני לא יודעת אם לעשות יום הולדת או לא.
האיסור על השתתפות בשמחות הוא מנהג ולפי ההלכה כמובן זה אסור, אבל המנהג הזה לא יעשה דבר לנשמה ולא יעשה שלאבא שלי יהיה יותר טוב למעלה.

המשפחה שלי אומרת שכן כדאי לי לחגוג כי זה בסך הכל מנהג שלא חייב ללכת לפיו ואני מסכימה איתם, אבל אני בכל זאת מרגישה לא בנוח לחגוג.
אני יודעת שארגיש פספוס מאוד מאוד גדול אם לא אחגוג את יום ההולדת שכל כך חיכיתי לו, אבל גם ארגיש חרטה מאוד גדולה שלא הקפדתי על המנהגים הללו כי השנה הזאת לא תחזור (לא שאני רוצה שהיא תחזור).

מצד שני אני יודעת שאבא שלי תמיד רצה שיהיה לי הכי טוב שבעולם והוא כל הזמן דאג לזה, והוא לא היה רוצה שאפספס את התאריך הזה.

מה אתם אומרים? האם כדאי לי לחגוג?
וכשאני אומרת לחגוג זה לא אולם או משהו, זה ללכת למסעדה/ לבית שלי, לאכול, מתנות, לרקוד, לשיר, לדבר..