13 תשובות
לא, לא רק לדעתך.
אני מסכימה עם אותיות איתן
פשוט כי זו כתיבה נכונה...
אבל נקודות ופסיקים גורמים להודעה להיראות רשמית יותר
וזה סתם מרגיש מוזר:)
פשוט כי זו כתיבה נכונה...
אבל נקודות ופסיקים גורמים להודעה להיראות רשמית יותר
וזה סתם מרגיש מוזר:)
חולה על זה.
מסכימה!
גם לי, זה גם מעיד על אינטלגנציה בעיניי וגם מרגיש לי יותר שאני מדבר יותר עם אנשים מוסמכים. אבל, מובן שאם מישהו עושה שגיאות פה ושם (בין אם בטעות ובין אם הוא באמת לא ידע איך להגיד משהו מסוים נכון) אני לגמרי לא אוריד מהערך שלו רק בגלל זה. פשוט אתקן אותו ואמשיך הלאה.
לא המקום שלך לתקן אנשים 3> ^
אנונימית
מה הכוונה?
אם מישהו עושה טעות מזערית אני לא אתקן כי זה באמת מגוחך, אך אם מישהו יעשה טעות שקצת תציק לי בעין, מה הבעיה עם זה שאתקן אותו ואגיד לו איך להגיד נכון? זה כמובן לא בא ממקום רע, אלא בסך הכול מתוך רצון לעזור..
אם מישהו עושה טעות מזערית אני לא אתקן כי זה באמת מגוחך, אך אם מישהו יעשה טעות שקצת תציק לי בעין, מה הבעיה עם זה שאתקן אותו ואגיד לו איך להגיד נכון? זה כמובן לא בא ממקום רע, אלא בסך הכול מתוך רצון לעזור..
אז זהו שלא כולם לקוחים את זה ממקום של "רק רוצה לעזור" .
הרבה נעלבים מזה,
ואני חושבת שלאף אחד מאיתנו אין את הזכות לתקן כתיבה של מישהו .
זה לא פוגע באף אחד,
זה סתם חרא ולא נחמד.
הרבה נעלבים מזה,
ואני חושבת שלאף אחד מאיתנו אין את הזכות לתקן כתיבה של מישהו .
זה לא פוגע באף אחד,
זה סתם חרא ולא נחמד.
אנונימית
אני דווקא חולק עלייך לגבי זה.
דווקא אני כשתיקנתי את הדיבור או את הכתיבה של אנשים, המון פעמים הם הודו לי על כך שעזרתי להם להבין איך לדבר נכון ולהימנע מלבצע טעויות שהם התרגלו אליהן.
אבל האמת שאלה תגובות שקיבלתי יותר מאנשים מבוגרים, יכול להיות שלהרבה ילדים או נערים בימינו פחות אכפת באמת מאיך לדבר נכון והם יתפסו מישהו שמנסה לתקן טעויות בדיבור או בכתיבה שלהם כאדם מציק ו"חנון" (חבל שהמצב הוא כזה).
ברור שזה יכול לעצבן אם אני אתקן אנשים על כל טעות שנייה שהם עושים, אבל אם יש טעות אחת שהם מבצעים שקצת מורידה לי מהנעימות בשיחה איתם, מה הבעיה שאתקן אותם בנימוס?
אני לא מתקן טעויות של "אם" ו- "עם" או "אל" ו- "על" (לרוב אלה טעויות שמתבצעות כתוצאה מפזיזות ולא באמת כתוצאה מחוסר ידע של השפה), אלא אם כן הטעויות האלה חוזרות על עצמן אצל אותו אדם,
אך אם יש טעות יותר חמורה (לא מצליח לחשוב על דוגמה לכזו כרגע), מה הבעיה לתקן מדי פעם? זה לא שאני חלילה מבקר אותו או מנסה להעליב אותו...בסך הכול אני מתקן שגיאה לשונית שאני מעדיף שאנשים יימנעו ממנה.
אני לא חושב שדרך החשיבה שלך נכונה,
אף אחד לא אמור לקחת את זה שמתקנים אותם בתור עלבון. גם אותי היו מתקנים בעבר כשלא הייתי מדבר או כותב נכון ואפילו היום עדיין אנשים מתקנים אותי (אבל פחות בעברית, שכן העברית שלי די השתפרה. אני דווקא מדבר וכותב לא מעט באנגלית לאחרונה, ואנשים מתקנים אותי כמעט כל הזמן), ואני אף פעם לא לקחתי את זה כעלבון, בדיוק ההיפך - הודיתי לאותם האנשים שעזרו לי להבין איך לדבר ולכתןב נכון כמו שצריך בשפה, מבלי לבצע כל מיני טעויות שעלולות לגרום לאנשים אחרים להרגיש כאילו שורטים לוח בחוזקה כשהם שומעים אותן (מקווה שהבנת למה אני מתכוון).
דווקא אני כשתיקנתי את הדיבור או את הכתיבה של אנשים, המון פעמים הם הודו לי על כך שעזרתי להם להבין איך לדבר נכון ולהימנע מלבצע טעויות שהם התרגלו אליהן.
אבל האמת שאלה תגובות שקיבלתי יותר מאנשים מבוגרים, יכול להיות שלהרבה ילדים או נערים בימינו פחות אכפת באמת מאיך לדבר נכון והם יתפסו מישהו שמנסה לתקן טעויות בדיבור או בכתיבה שלהם כאדם מציק ו"חנון" (חבל שהמצב הוא כזה).
ברור שזה יכול לעצבן אם אני אתקן אנשים על כל טעות שנייה שהם עושים, אבל אם יש טעות אחת שהם מבצעים שקצת מורידה לי מהנעימות בשיחה איתם, מה הבעיה שאתקן אותם בנימוס?
אני לא מתקן טעויות של "אם" ו- "עם" או "אל" ו- "על" (לרוב אלה טעויות שמתבצעות כתוצאה מפזיזות ולא באמת כתוצאה מחוסר ידע של השפה), אלא אם כן הטעויות האלה חוזרות על עצמן אצל אותו אדם,
אך אם יש טעות יותר חמורה (לא מצליח לחשוב על דוגמה לכזו כרגע), מה הבעיה לתקן מדי פעם? זה לא שאני חלילה מבקר אותו או מנסה להעליב אותו...בסך הכול אני מתקן שגיאה לשונית שאני מעדיף שאנשים יימנעו ממנה.
אני לא חושב שדרך החשיבה שלך נכונה,
אף אחד לא אמור לקחת את זה שמתקנים אותם בתור עלבון. גם אותי היו מתקנים בעבר כשלא הייתי מדבר או כותב נכון ואפילו היום עדיין אנשים מתקנים אותי (אבל פחות בעברית, שכן העברית שלי די השתפרה. אני דווקא מדבר וכותב לא מעט באנגלית לאחרונה, ואנשים מתקנים אותי כמעט כל הזמן), ואני אף פעם לא לקחתי את זה כעלבון, בדיוק ההיפך - הודיתי לאותם האנשים שעזרו לי להבין איך לדבר ולכתןב נכון כמו שצריך בשפה, מבלי לבצע כל מיני טעויות שעלולות לגרום לאנשים אחרים להרגיש כאילו שורטים לוח בחוזקה כשהם שומעים אותן (מקווה שהבנת למה אני מתכוון).
לא כולם כמוך,
לא כולם יקחו את התיקון בתור עזרה.
זה לא משנה אם אתה חושב שאנשים לא צריכים לקחת את התיקון בתור עלבון,
זה לא משנה את מה שקורה במציאות.
אתה יכול לחשוב כך עד מחר,
אני לא חושבת שאתה טועה.
זה לחלוטין עוזר לשפר את השפה ואני לא חושבת שאנשים צריכים להיפגע מזה,
אבל מה שקורה בפועל הוא שונה ממה שאנחנו רוצים, ולא משנה מה אנחנו חושבים,
זה לא הולך לשנות זה.
אני לא אומרת לך מה לעשות,
אני פשוט חושבת שלתקן אנשים זה מיותר ואתה לא צריך להיכנס איתם לפינות האלו.
לפעמים אתה לא יודע עם מי אתה מדבר, לא מכיר אותו באופן אישי ולא יודע אם זה עלול לפגוע בו או לא, אז מראש יש להימנע מזה...
אני חושבת שיותר חשוב לשמור על היחסים עם אותם האנשים מאשר לשפר את הכתיבה שלהם.
לא כולם יקחו את התיקון בתור עזרה.
זה לא משנה אם אתה חושב שאנשים לא צריכים לקחת את התיקון בתור עלבון,
זה לא משנה את מה שקורה במציאות.
אתה יכול לחשוב כך עד מחר,
אני לא חושבת שאתה טועה.
זה לחלוטין עוזר לשפר את השפה ואני לא חושבת שאנשים צריכים להיפגע מזה,
אבל מה שקורה בפועל הוא שונה ממה שאנחנו רוצים, ולא משנה מה אנחנו חושבים,
זה לא הולך לשנות זה.
אני לא אומרת לך מה לעשות,
אני פשוט חושבת שלתקן אנשים זה מיותר ואתה לא צריך להיכנס איתם לפינות האלו.
לפעמים אתה לא יודע עם מי אתה מדבר, לא מכיר אותו באופן אישי ולא יודע אם זה עלול לפגוע בו או לא, אז מראש יש להימנע מזה...
אני חושבת שיותר חשוב לשמור על היחסים עם אותם האנשים מאשר לשפר את הכתיבה שלהם.
אנונימית
ממש נחמד לדבר איתך.
אנונימית
מבין את מה שאת אומרת, זה נכון שאין לדעת איך אנשים יכולים להגיב לזה שמתקנים אותם.
אך כמו שאמרתי, אני לא נוהג לעשות את זה באופן קבוע, ובטח שלא על טעויות מזעריות כמו אלו שציינתי, אלא רק על טעויות יותר רציניות. בנוסף, תמיד כשאני מתקן מישהו, אני מציין בהודעה שלי (אם זה בהתכתבות) שאני מתנצל על כך שאני מתקן אותו ושאני מקווה שזה לא מפריע לו, ורושם את התיקון (בדיבור פנים מול פנים הנימוס יכול להתבטא יותר דרך הבעות הפנים), והמון פעמים זה עובד. אני לא חושב שאי פעם מישהו נעלב ממני על כך שתיקנתי אותו, ולמעשה במרבית המקרים רק קיבלתי על כך תגובות של תודה. אבל, אני כן אסתייג ואומר שאני נוהג לתקן רק אנשים שאני מכיר ושאני יותר בקשר איתם באופן קבוע (הורים, אחים, חברים, בני משפחה אחרים וכו'.).
אנשים שאני מדבר איתם או מתכתב איתם בפעם הראשונה אני פחות מתקן, שכן אני פחות יודע מה תהיה התגובה שלהם ויכול להיות שזה באמת לא יהיה מאוד מכבד לתקן מישהו איך שאני מכיר אותו בפעם הראשונה. רק כשאני נכנס עם אותו האדם לקשר קצת יותר עמוק, מכיר אותו יותר לעומק ומבחין בטעויות שחוזרות על עצמן אצלו, אני אתקן אותו בהסתייגות שאני מוסיף שאני מקווה שזה לא יפריע לו, ואני כמובן מציין שזה לא מתוך כוונה רעה כדי לא לתת רושם כזה.
אך כמו שאמרתי, אני לא נוהג לעשות את זה באופן קבוע, ובטח שלא על טעויות מזעריות כמו אלו שציינתי, אלא רק על טעויות יותר רציניות. בנוסף, תמיד כשאני מתקן מישהו, אני מציין בהודעה שלי (אם זה בהתכתבות) שאני מתנצל על כך שאני מתקן אותו ושאני מקווה שזה לא מפריע לו, ורושם את התיקון (בדיבור פנים מול פנים הנימוס יכול להתבטא יותר דרך הבעות הפנים), והמון פעמים זה עובד. אני לא חושב שאי פעם מישהו נעלב ממני על כך שתיקנתי אותו, ולמעשה במרבית המקרים רק קיבלתי על כך תגובות של תודה. אבל, אני כן אסתייג ואומר שאני נוהג לתקן רק אנשים שאני מכיר ושאני יותר בקשר איתם באופן קבוע (הורים, אחים, חברים, בני משפחה אחרים וכו'.).
אנשים שאני מדבר איתם או מתכתב איתם בפעם הראשונה אני פחות מתקן, שכן אני פחות יודע מה תהיה התגובה שלהם ויכול להיות שזה באמת לא יהיה מאוד מכבד לתקן מישהו איך שאני מכיר אותו בפעם הראשונה. רק כשאני נכנס עם אותו האדם לקשר קצת יותר עמוק, מכיר אותו יותר לעומק ומבחין בטעויות שחוזרות על עצמן אצלו, אני אתקן אותו בהסתייגות שאני מוסיף שאני מקווה שזה לא יפריע לו, ואני כמובן מציין שזה לא מתוך כוונה רעה כדי לא לתת רושם כזה.
אין לי שום דבר רע להגיד על זה,
אתה נשמע בסדר גמור.
:)
אתה נשמע בסדר גמור.
:)
אנונימית
באותו הנושא: