דתל"שים אתאיסטים, מתי התחלתם להטיל ספק בקיומו של אלוהים ומה גרם לזה?

לפניי 4 שנים, אבא שלי דתי ואמא שלי חילונית.
מאז שלמדתי מדעים, קראתי ספרים, שמעתי פודקאסטים על מדעים...

אני לא בדיוק מגדיר עצמי אתאיסט.. אבל התחלתי להטיל ספק באלוה לפני שנתיים, בערך.

שואל השאלה:
^אז איך אתה מגדיר את עצמך אם לא אתאיסט?

^בנוגע לאלוהים? שום הגדרה. אולי יש שיקראו לזה אתאיזם קונספטואלי.

לפני שנתיים בערך הבנתי שאני עושה דברים כי אני מפחד ולא כי אני מאמין. בנוסף, אחרי לימודי העשרה מדעיים זה די ביסס את הספקות שלי.

באופן כללי מעולם לא התחברתי כ"כ לקונספט של אלוהים.

לפני כמה שבועות
וספרים הרצאות וחשיבה מחודשת גרמו לזה

אף פעם לא הייתי ממש מאמינה
אבל בשנים האחרונות ככל הזמן שעבר התחלתי לא להאמין
קראתי הרבה על השואה
וזה פשוט לא היה ניראה לי הגיוני שאלוהים היה אמור להיות איתנו ולא היה

גיל 11 כזה

שואל השאלה:
ההורים שלכם יודעים שאתם דתל"שים?

שואל השאלה:
^^^^גם ההורים שלי לא יודעים, וגם אצלי מצד האבא כולם חרדים ומצד האמא דתיים.
גם אני, אני במחשב עם חדר נעול בשבתות ובחגים כבר כמה חודשים (הייתה תקופה ששמרתי למרות שלא האמנתי, לפני כשנה וחצי התחלתי לפקפק בקיומו של אלוהים)

מאז קטנה זה נשמע לי שטותי, אני זוכרת שפעם אבא סיפר דבר תורה ואמרתי שזה לא אמין בכלל (בכיתה ג' בערך), ואז אבא שלי רשם אותי לטונה של שיעורי אמונה וכל יום כיפור הייתי כל התפילה וזה באמת מילא אותי בהתחזקות והרגשתי שאולי זה נכון, עד שבכיתה ה' קנו לי פלאפון מסתבר שבסופ"ש זה או זה או שבת (סתם. זאת לא הייתה הסיבה העיקרית שלי, סתם התחלתי לקרוא הרבה מאמרים, אבל זה כן אולי טיפה השפיע כשחושבים על זה).

כשקרו לי מלא דברים שחשבתי שהוא לא איתי אבל היום אני מאמינה