תשובה אחת
טוב, אני לא אכנס לחלק האחרון, כי אני לא צריך להשפיע על הדעה שלך בנושא.
אבל מההתחלה:
מנדטים זה כמו לומר חברי כנסת.
יש 120 כאלו והם מתחלקים לכל מפלגה לפי כמות הקולות שהם קיבלו בבחירות.
לאחר הבחירות הם נאספים וחותמים בין המפלגות על הסכמים שלפיהם מקימים את הממשלה החדשה (לרוב אלו הסכמים בסגנון של "המפלגה הזו תקבל את תפקיד השר הזה" אבל יכולים להיות הסכמים כמו "בתקציב יהיה חייב להיות סעיף מסויים" או "רוב חברי הועדה המסויימת הזו יהיו שייכים למפלגה שלנו") ולאחר מכן יש אירוע שבו ראש הממשלה החדש מציג את הממשלה שלו, הכנסת מצביעה עלייה, ואם הוא עשה את ההסכמים כמו שצריך אז הוא מקבל את רוב הקולות ויש ממשלה בישראל.
עכשיו מה קורה עם הממשלה האחרונה:
בגדול ב2018 נתניהו היה ראש ממשלה צרה (עם שישים וקצת מנדטים בסך הכל, מעט מעל הרוב הנחוץ לקיום ממשלה כזו) ולאחר מספר סכסוכים מול ראשי סיעות שהיו איתו בממשלה הוחלט על פירוק הממשלה ועל הליכה לבחירות.
זה הליך רגיל שהתרחש ברוב ממשלות ישראל (מלבד ממשלת האחדות בשנות ה80 שסיימה את כל 4 השנים שניתנות לממשלה), אבל הבעיה הייתה לאחר הבחירות, נתניהו קיבל את רוב הקולות והחל לנסות להקים ממשלה, רק שהוא לא הצליח, והוחלט ללכת לסיבוב בחירות נוסף, ולאחר שגם הוא הסתיים ללא הכרעה הוחלט לצאת לסיבוב בחירות שלישי שגם הוא לא הוכרע באופן ברור.
אבל לאור פריצת מגפת הקורונה נתניהו פנה לראש המפלגה השנייה בגודלה-בני גנץ והציע להקים ממשלת אחדות לאומית במטרה להילחם בקורונה, בני גנץ הסכים, בניגוד לעצתם של רבים מחברי סיעתו ובני בריתו הפוליטיים (אך בסיוע של רבים אחרים) ובסופו של דבר סייע לנתניהו להקים ממשלה שאחד מתנאי היסוד שלה (ההסכמים בין המפלגות) היה שהתקציב יהיה דו שנתי במטרה להקל על תהליכים מסויימים.
ככל שהתקרב התאריך להעברת התקציב (ועם החלשותה של מגפת הקורונה) נראה שנתניהו מתנגד לתקציב דו שנתי יותר ויותר. בסופו של דבר גנץ נכנע והסכים גם לתקציב חד שנתי-באמירה ש"העיקר שיעבור תקציב", אך זה לא עזר ולאחר שלא עבר התקציב עד התאריך הסופי התפרקה הממשלה (ממשלה ללא תקציב מתפרקת מיידית) ובחירות חדשות.
הבחירות הרביעיות נגמרו עם נתניהו ברוב גדול מעל כל המתחרים שלו, אך הוא לא הצליח להקים ממשלה, ורוב חברי הכנסת (מכל רחבי הקשת הפוליטית) החליטו לחבור יחד כדי להקים ממשלה ללא הליכוד.
הממשלה הזו היא הממשלה החדשה, בראשותו של בנט. זו ממשלה צרה מאוד (61 חברי כנסת), שחברה בה בפעם הראשונה מפלגה ערבית (למרות שלא קיבלו תפקיד שר, הם קיבלו תפקידים בועדות משמעותיות והשפעה על כמה שורות בתקציב), ובערך כל אחד מחברי הקואליציה (ברית המפלגות המרכיבות את הממשלה) שונא את האחרים, הדבר האחד שמחבר בניהם הוא חוסר הרצון שנתניהו יחזור להיות ראש הממשלה.
זה בגדול הסיפור של הפוליטיקה בארץ בשנים האחרונות, אם יש לך עוד שאלות אני אשמח לענות.
אבל מההתחלה:
מנדטים זה כמו לומר חברי כנסת.
יש 120 כאלו והם מתחלקים לכל מפלגה לפי כמות הקולות שהם קיבלו בבחירות.
לאחר הבחירות הם נאספים וחותמים בין המפלגות על הסכמים שלפיהם מקימים את הממשלה החדשה (לרוב אלו הסכמים בסגנון של "המפלגה הזו תקבל את תפקיד השר הזה" אבל יכולים להיות הסכמים כמו "בתקציב יהיה חייב להיות סעיף מסויים" או "רוב חברי הועדה המסויימת הזו יהיו שייכים למפלגה שלנו") ולאחר מכן יש אירוע שבו ראש הממשלה החדש מציג את הממשלה שלו, הכנסת מצביעה עלייה, ואם הוא עשה את ההסכמים כמו שצריך אז הוא מקבל את רוב הקולות ויש ממשלה בישראל.
עכשיו מה קורה עם הממשלה האחרונה:
בגדול ב2018 נתניהו היה ראש ממשלה צרה (עם שישים וקצת מנדטים בסך הכל, מעט מעל הרוב הנחוץ לקיום ממשלה כזו) ולאחר מספר סכסוכים מול ראשי סיעות שהיו איתו בממשלה הוחלט על פירוק הממשלה ועל הליכה לבחירות.
זה הליך רגיל שהתרחש ברוב ממשלות ישראל (מלבד ממשלת האחדות בשנות ה80 שסיימה את כל 4 השנים שניתנות לממשלה), אבל הבעיה הייתה לאחר הבחירות, נתניהו קיבל את רוב הקולות והחל לנסות להקים ממשלה, רק שהוא לא הצליח, והוחלט ללכת לסיבוב בחירות נוסף, ולאחר שגם הוא הסתיים ללא הכרעה הוחלט לצאת לסיבוב בחירות שלישי שגם הוא לא הוכרע באופן ברור.
אבל לאור פריצת מגפת הקורונה נתניהו פנה לראש המפלגה השנייה בגודלה-בני גנץ והציע להקים ממשלת אחדות לאומית במטרה להילחם בקורונה, בני גנץ הסכים, בניגוד לעצתם של רבים מחברי סיעתו ובני בריתו הפוליטיים (אך בסיוע של רבים אחרים) ובסופו של דבר סייע לנתניהו להקים ממשלה שאחד מתנאי היסוד שלה (ההסכמים בין המפלגות) היה שהתקציב יהיה דו שנתי במטרה להקל על תהליכים מסויימים.
ככל שהתקרב התאריך להעברת התקציב (ועם החלשותה של מגפת הקורונה) נראה שנתניהו מתנגד לתקציב דו שנתי יותר ויותר. בסופו של דבר גנץ נכנע והסכים גם לתקציב חד שנתי-באמירה ש"העיקר שיעבור תקציב", אך זה לא עזר ולאחר שלא עבר התקציב עד התאריך הסופי התפרקה הממשלה (ממשלה ללא תקציב מתפרקת מיידית) ובחירות חדשות.
הבחירות הרביעיות נגמרו עם נתניהו ברוב גדול מעל כל המתחרים שלו, אך הוא לא הצליח להקים ממשלה, ורוב חברי הכנסת (מכל רחבי הקשת הפוליטית) החליטו לחבור יחד כדי להקים ממשלה ללא הליכוד.
הממשלה הזו היא הממשלה החדשה, בראשותו של בנט. זו ממשלה צרה מאוד (61 חברי כנסת), שחברה בה בפעם הראשונה מפלגה ערבית (למרות שלא קיבלו תפקיד שר, הם קיבלו תפקידים בועדות משמעותיות והשפעה על כמה שורות בתקציב), ובערך כל אחד מחברי הקואליציה (ברית המפלגות המרכיבות את הממשלה) שונא את האחרים, הדבר האחד שמחבר בניהם הוא חוסר הרצון שנתניהו יחזור להיות ראש הממשלה.
זה בגדול הסיפור של הפוליטיקה בארץ בשנים האחרונות, אם יש לך עוד שאלות אני אשמח לענות.