איך יש אנשים שלא רעבים, אנשים שבאמצע הלילה נזכרים ששכחו לאכול כל היום? איך זה הגיוני, איך אפשר

שואל השאלה:
אוף זה לא פייר
איך?
את לוקחת תרופות או משהו?

שואל השאלה:
לא בהכרח הפרעות אכילה^ פשוט אנשים "שוכחים" לאכול וזה רציני הם באמת לא רעבים

כשאתה עסוק במשהו שאתה אוהב או חשוב לך מניסיון אתה לא חושב על לאכול...

כי אני עצלנית אין לי כוח ללכת להכין לי אוכל ואני גם לא יודעת להכין אוכל אז אני מחליטה להשאר בחדר ואז אני רגילה

אני נזכרת שאני צריכה לאכול כי המשפחה שואלת אותי אם אכלתי היום חח (לא אבל חלילה זה לא נשמע טוב, אני אוכלתת כמו שצריך!!!!)

ותקשיבי תאכלי כמה שבא לך אל תחשבי על כמויות

אני ככה כשאני בדיכאון, זה יכול להיות לתקופה ארוכה..
יצא לי גם סוג של לצום חודשיים (חוץ משתייה ושורה אחת של שוקולד ליטרלי בכל החודשיים) ולעשות ספורט אינטנסיבי

זה יותר עניין של לחץ נפשי לדעתי.. כשאת לא מאוזנת נפשית או שאת אוכלת יותר מדי או שאת עסוקה מדי בלאכול את הראש ואת הלב ואת שוכחת להאכיל את הקיבה
וכשאת סבבה אז את סבבה פחות או יותר מרגישה רעב ואוכלת, אבל התחושה של הרעב יכולה ממש להיעלם בדיכאון נגיד, או מעייפות, או מחוסר אנרגיות

שואל השאלה:
זה פשוט לא פייר שאתם לא רעבים:/

זה לא שאני לא רעבהה פשוט אני עצלנית מדיי ואז הזמן עובר (אבל כשצריך אני מכינה.. חח רגע עכשיו הלחצתם אני אעשה סדר - כי אני עצלנית אז לוקח לי זמן אז שאני אחליט לקום מהמיטה ולהכין לי, זה לא שאני לא יאכל כל היום או שאני עושה את זה בכוונה פשוט אמרח את הזמן)
אל תחשבי על דברים כאלה תאכלי מה שבא לך וכמה שבא לך (כמובן בצורה בריאה)

עניין של הרגל, הרגלי אכילה זה משהו שאפשר לשנות ואחרי שהגוף שלך מתרגל לזה זה לא בעיה
גם אם יש תעסוקה ולא משעמם אז אפשר לשכוח לאכול

איזה שטויות כולם רעבים ומי שלא אוכל סתם לא מזין את עצמו.
אל תקנאי. תחשבי על הבריאות שלך, על הגוף, על האיברים הפנימיים. תעריכי את הרגליים שלך ואת הלב שלך ואת העיניים. יש אנשים שמאבדים את הדברים האלו כי הם לא אכלו או אכלו יותר מדי.
אם את מתקשה עם זה זה הכי מובן אבל אל תסתכלי על חצי הכוס הריקה, יש לך גוף בריא ומתפקד שמשאיר אותך בחיים ונושא את הנשמה שלך ואת המהות שלך, אז תחזירי לו אהבה ותדאגי לו כאילו הוא הילד או הילדה שלך. תאכילי אותם באהבה ובמאכלים בריאים ומזינים והמון מים