הגיוני שזה טיפה העליב אותי?

אני בטיפול יום כזה להפרעות אכילה ואנחנו בערך 15 וזה חמישה ימים בשבוע עד ארבע, כמו בית ספר, גם לומדים שם והכל.
והרבה בנות עזבו בסוף שנה ועכשיו מגיעים הרבה חדשים.
הגיעה לא מזמן מישהי חדשה ואני דיי היחידה שדיברה איתה.
לא בתוך רחמים או משהו אבל אני זוכרת כמה היה לי קשה כשהגעתי ובגלל זה הבטחתי לעצמי שלא אתן לאף מישהו חדש להרגיש לבד
הצעתי לה לשחק איתי ודיברתי איתה ושאלתי אותה מה שלומה וניסיתי לגרום לה להרגיש כמה שיותר טוב.
היא מאוד מאוד ביישנית ושקטה אז זה קצת קשה.
אתמול היה לי יום מאוד מאוד קשה, עברתי 2 התקפי חרדה ופשוט בכיתי את חיי והיא ראתה ולא ממש שאלה אותי כלום.
כאילו אני מבינה שהיא ביישנית אבל לא יודעת, חשבתי שאולי כן יהיה לה אכפת כי כל השאר כן שאלו אותי