כשאתם מסתובבים עם אחד ההורים בקניון או בכל אזור שופינג אחר שיש

אני אף פעם לא קונה לעצמי
בגדול אמא שלי בוחרת בגדים שהיא חושבת שיהיו לי יפים ולפעמים אומרת לי למדוד
כשהיא בקופה אני הולך לבאג או איידיגיטל לראות מה חדש

ההורים שלי קונים לי (אני בדרך כלל הולכת רק עם אמא) וכשהיא בקופה אז כזה אני עומדת איתה וכשהיא מסיימת לשלם אני אומרת תודה רבה וזה

אני בוחר מה לקנות ושומע את הדעה של ההורים שלי אבל זה רק בבגדים

אני הולכת עם אמא שלי והיא קונה, כשאנחנו עומדות בתור אנחנו סתם מדברות כזה, אבל בקופה עצמה אני סתם בטלפון כשהיא משלמת.

שואל השאלה:
ואתם אומרים תודה לקופאית בקופה בסוף?
אותי זה מביך לעמוד שם בלי מעש כאילו אין לי מספיק לחץ תציעו פתרונות

אני פשוט עומדת מסתכלת על "הסביבה" או בודקת משהו בטלפון ובסוף אני אומרת תודה רבה "לאוויר" כי זה לא בדיוק לקופא.ית

אני בוחרת ומודדת ההורים שלי קונים לי.. כשההורים שלי משלמים אני בוהה באוויר, מסתכלת בפלאפון, זורקת לאוויר תודה רבה כשהולכים וזהו:)

וואי שנים שלא יצאתי לקניות עם אמא שלי.
אני קונה לעצמי הכול
ואחרי זה בוכה שנגמרה המשכורת :(

שואל השאלה:
וזה לא קצת מביך לעמוד בתור בקופה בלי לומר מילה כמעט?

לא זה לא מביךבכלל..
אתה לא חייב לדבר בכל סיטואציה:)
הכל טוב;)
פשוט תהיה בפלאפון וזהו
ככה רוב בני האדם עושים:)

שואל השאלה:
לפעמים גם ההורים שלך מבקשים שתיכנסי לחנות לקנות משהו לבד למרות שהם איתך ביחד?

אממ כן
אם ממהרים בעיקר...
לפעמים גם אני פשוט אומרת להם שהלכתי לקנות משהו ואני חוזרת..