דעתכם? TW הפרעות אכילה

אני רוצה לספר לכם על מישהי בשם "אנה", שהיא בעצם האנורקסיה שלי.
מצד אחד היא הייתה בעצם החברה הכי טובה שלי,הכי קרובה אליי, יותר מכולם.
היא הייתה זאת שהייתי נאחזת בה, היא הייתה הביטחון שלי.
אבל במקביל לכך שאהבתי אותה שנאתי אותה,שנאתי את מה שהיא הפכה אותי להיות.
לאט לאט הבנתי שהיא לא חברה שלי אלא האויב שלי.
היא גרמה לי לאבד את עצמי ולהיכנס לעולם משל עצמנו, עולם ההרס העצמי.
היא הפכה אותי להיות לבן אדם שהוא לא בן אדם, אלא גוף חי עם נשמה מתה.
היא הפכה אותי לאגואיסטית וגרמה לי להתרחק מכל האנשים הכי חשובים לי בעולם.
גרמה לי לרצות רק את הרזון הזה יותר ויותר, שאבה אותי לתוך בור שקשה מאוד לצאת ממנו,היא כיבתה אותי כאילו זו לא אני אבל זו כן, רק שהיא מדברת מגרוני.
לא רציתי לשמוע לאף אחד רציתי רק להיות איתה כל הזמן.
רציתי להיות הכי הכי חולה שאפשר ושכולם יעזבו אותי בשקט, יניחו לי למנוחתי, רציתי שכולם יתנו לי לסבול.
היא זאת שגרמה לי לרצות את הסבל הזה איכשהו.
חשבתי שאני רק רוצה אותה בחיים שלי ושאני בחיים לא מסוגלת להיפרד ממנה אבל היום הבנתי כמה היא רק הרסה לי את החיים, היא הייתה בעצם ההרס העצמי שלי.
ועכשיו אני רוצה להיפרד ממך, זה לא יהיה קל אבל זה אפשרי, אני יודעת שאני יכולה וזו ההחלטה שקיבלתי. עכשיו השליטה בידיים שלי, ולא בידיים שלה, אני שולטת בה ולא היא בי.
היא כבר לא תנחה אותי ותגיד לי מה לעשות.
אני אנצח את עצמי השנייה
. אני רק רוצה להבהיר לכם שאנה שלכם / ן לא באמת רוצה בטובתכם וזה לא באמת יעשה אתכם מאושרים כמו שאתם חושבים,
היא משלה אתכם.
אתם לא תסתפקו בשום מספר אף פעם רק תרצו לרדת ולרדת וזה לא ייגמר זה לופ שלא יעצור. עד שתגיעו לסכנת חיים. היא לא תירגע אף פעם. תיזהרו ממנה.
השינוי שלנו הוא בא מבפנים וברגע שתעבדו על זה ותהיו שלמים עם עצמכם מבפנים אז זהו, זה מספיק.
אהבה עצמית, הכי חשוב שתלמדו להיות שלמים עם עצמכם.
מקווה שעזרתי למישהו בקטע הארוך הזה שכתבתי , מספיק מישהו אחד.