היי אהובים אני מחנכת בתיכון ורציתי לשאול אתכם שאלה על מנת להיות מחנכת טובה יותר אשמח שתיכנסו רגע

כבר שאלת וענו
צאי מסטיפס

מחנכת טובה , שתקשיב לכל מענה , שאם יספרו לך משהו תעזרי ולא תפסלי

שלא תעשה מעגלים ותשאל מה עשיתם בחופש!!!!!! וואי באמת צריך לבטל את כל הפעילויות האלה
ופשוט שתהיה מעורבת, אכפתית אם את רוצה להכיר תעשי שיחה אישית, לבוא לקראתם

שואל השאלה:
הכוונה שלך היא דווקא ללמד פחות?
כי דווקא מצד התלמידים שלי הם רוצים פחות לימודים אצלי בשיעור ויותר דברים חוויתים

מה זה ללמד פחות, באים לבית ספר בשביל ללמוד אבל במקום דף ומחברת את יכולה לעשות דברים יצירתיים יותר, להוציא אותם לבחוץ ולגרום להם לשיתוף פעולה ולפתור איזה משהו
כאילו במקום פשוט ללמד אז להבין גם מאיפה זה בא ומה הבסיס
את יכולה גם לעשות דברים חוויתיים אבל זה לא במקום לימודים

תלמדי טוב שהחומר יקלט לתלמידים שלך אם יש ילד שאת רואה שהוא נתקע תעזרי לו

יאא איזו חמודה את :))
אוקי, אז אני אישית קצת פחות מסכימה עם sasori והנקודת מבט שלי שונה כמעט לגמרי, וזה הגיוני כי לכל אחד יש העדפות שונות אז תמצאי את האמצע

בקיצור, דווקא בכיתה יא יש הרבה מאוד מבחנים, עבודות ובגרויות, אז אם התלמידים שלך מבקשים לדחות עבודה של אחד המורים בשבוע, תאשרי להם :)
(חשוב שלא תתני להם להרגיש שאת כמו ה"בובה" שלהם ושאת כן יכולה להציב גבולות ולהגיד "לא". אבל, אם מבקשים ממך מידי פעם לבטל מבדק במקצוע שהיו בו הרבה מאוד מבחנים/מבדקים לאחרונה, תראי להם שאכפת לך מהם כי באמת יש לחץ לימודי וביטול הבחינה הזאת יכולה להוריד משמעותית מהלחץ, וכמובן שהם מאוד יעריכו אותך על כך, אין לך מושג בכלל כמה)

תעשי איתם שיחות אישיות אבל *בבקשה*, אם את באמת מחליטה לעשות את זה, תעשי עם *כולם*, ואם את לא בטוחה שעשית עם מישהו שיחה אישית או לא, *אל* תשאלי מול כל הכיתה עם מי לא עשית עדיין את השיחה כי אף אחד לא "יודה" בזה כשזה מול כולם כי זה פשוט.. לא נעים כזה..
אם את לא בטוחה לגבי זה, פשוט תעברי תלמיד תלמיד באופן אישי "כאילו במקרה" (נגיד בהפסקה או משהו כשאת רואה כל אחד) ותשאלי אותם, רק אז הם יגידו לך את האמת
אני הכי ממליצה לך פשוט לקחת את רשימת השמות של תלמידי הכיתה ולסמן במרקר כל תלמיד שאיתו עשית שיחה אישית, וחושב שתסמני מיד אחרי השיחה כדי שלא תשכחי מזה
בשיחה אל תשאלי דברים אישיים מידי כי לוקח לתלמידים להיפתח, אבל כן תתני להם להרגיש שהם יכולים לפנות אלייך לא משנה מה ושאת תמיד תיהי שם בשבילם :))

עוד משהו, אל תיהי "כבדה" עם התלמידים שלך, הרוב בסך הכל ילדים טובים ולא מתכוונים לדברים רעים, אז אם הם צוחקים איתך לגבי משהו- תצחקי איתם :) תתני להם הרגשה שאת באמת חלק מהם
אבל!!! אם הם עכשיו צוחקים על משהו שלא צוחקים עליו, (או לפחות לדעתך זה משהו שלא צוחקים עליו), תיהי רצינית, ותסבירי להם את הסיבה. תראי להם את נקודת המבט שלך. סביר להניח שהילדים השקטים שלא אמרו את דעתם קודם כששאר הכיתה צחקה, מסכימים איתך בלב שלהם ושמחים שזה מה שאת חושבת :)

זה בסדר שיהיו פייבוריטים, זה הגיוני, זה אנושי, זה בטבע שלנו שיש אנשים שאנחנו אוהבים יותר ויש אנשים שאוהבים פחות, אבל- אל תראי את זה לתלמידים שלך.
מכירה את זה שאת רוצה שאחד מתלמידי הכיתה יישלח איזו משימה לקבוצה של הכיתה? מכירה את זה שאת רוצה שאחד מהתלמידים יחלק דפים? מכירה את זה שאת רוצה שאחד התלמידים יאסוף כסף בשביל המסיבה שתכננתם לעשות בסוף השבוע?
אז סביר להניח שעד היום את הבאת את המשימות האלה לתלמיד אחד ספציפי (או לכמה ספציפיים) בכל פעם מחדש, אז בבקשה, בבקשה בבקשה בבקשה- תפסיקי עם זה, ותתני לילדים אחרים לעשות את זה, לתלמידים היותר שקטים, מומלץ, אבל לא תמיד אלא בכל פעם תגווני :)
אני הכי ממליצה לך לקחת את רשימת השמות ובכל פעם (לא לפי הסדר, ככה כל תלמיד בתורו ירגיש שאת באמת סומכת *עליו* ולא מביאה לו את המשימה רק כי את חייבת להביא לו לפי ה"תור") לבחור תלמיד אקראי שיעשה את המשימה :)
הגיוני שתסמכי על כמה תלמידים ספציפיים יותר מעל השאר, אני לא אומרת שלא, אבל אחר כך שאר התלמידים שהם לא הפייבוריטים שלך ייעלבו וירגישו שלא באמת אכפת לך מהם, ותיהי בטוחה שהם ידברו עלייך ועל התלמידים שהם הפייבוריטים שלך אחר כך ו..סוג של ירכלו עלייך.. אבל שלא תביני לא נכון- זה לא בהכרח בגלל שהם באמת חושבים שאת מחנכת רעה, אלא זה יהיה בעיקר בגלל הרגשת העלבון שהם ירגישו

ועכשיו מהבחינה החברתית
אוקי אז הרבה מאוד פעמים המחנכים עושים פעילויות כיתתיות אז צריך להתחלק לקבוצות- אז אני מתחננת בפנייך כי זה יכול להציל לכל כך הרבה תלמידים את המבוכה: בבקשה אל תעשי את זה
הרעיון עצמו הוא טוב, אבל אם התלמידים צריכים להתחלק לקבוצת בעצמם, תמיד יהיו את הכמה הבודדים האלה שישבו מהצד כי אין להם עם מי להתחלק מהסיבה הפשוטה שאין להם עם מי להיות
אם את רוצה לעשות פעילות קבוצתית, הרעיון ממש לא הולך לפח! פשוט במקום שהתלמידים יתחלקו לקבוצות לבד, תחלקי אותם *את* לקבוצות :))
ובמקרה כזה יש לך 2 אפשרויות שאני ממליצה עליהן:
(1) לחלק את הקבוצות ככה שמכל חבורה יהיה רק מישהו 1 (זה הכי מגבש כי ככה באמת תהיה להם הזדמנות להכיר ולדבר עם תלמידים שעדיין לא דיברו, אבל מצד שני זה גם יהיה הכי "מביך" כזה.. דווקא בגלל שהם לא דיברו מעולם. אם אם את מחליטה לחלק אותם בקבוצות בדרך הזאת, חשוב שתתני להם משימה ברורה או משהו מסויים לדבר עליו כדי שהם לא ישתקו במשך כל הזמן הזה)

(2) לחלק את הקבוצות כך שבכל קבוצה יהיו *רק* חבורות (כלומר, נגיד יש לך בכיתה 5 חבורות + 3 ילדים שלבד, תחלקי את הכיתה כך שכל חבורה תהיה רק היא עם עצמה כדי שכולם ירגישו שייכים, ו*עוד* קבוצה שבה יהיו ה3 ילדים שלבד, ככה יצאו לך 6 קבוצות לצורך הדוגמא. אם את צריכה 7 קבוצות, אז את חבורה שיש בה הכי הרבה תלמידים תחצי ל2 וככה חצי חבוקה תהיה קבוצה אחת, והחצי השני של החבורה תהיה קבוצה שנייה)

וואו חפרתי המון אז באמת דבר אחרון-
פעילויות חברתיות לדעתי זה משהו חשוב, אבל לפעמים זה גם יכול להיות קצת מעיק, אז אם מישהו לא רוצה לדבר, הכל טוב, אל תילחצי עליו :)
אם זו פעילות שבה צריך לדבר, אז תמיד תתחילי *את* לדבר על המשהו הזה, ורק אחרי שתסיימי תתני לתלמידים לומר, הם ירגישו הרבה יותר בנוח עם זה :)

ובהצלחההההה!!!!!