פריקה על כיתה י'

שואל השאלה:
זה גם האמת מתחיל להיות עם חברה הכי טובה שלי. היא כל הזמן רומזת לי ואומרת שעדיף שלא נהיה ביחד בהפסקות כי אנחנו כל היום ביחד וזה סתם מעצבן וכל מיני דברים כאלה

היי לא כולם חברותיים לא כולם הכי יפים בעולם אבל זה לא פשוט להיות במצב הזה אני מבטיחה לך שזאת רק תקופה רעה והיא תעבור

ואת לא מתחברת לחברים שלה? אם הם נחמדים אז ממש חבל כי כאילו אם את כבר איתם בהפסקות אבל זאת אחלה הזדמנות להתחבר אליהם
פחות או יותר מבינה אותך, ממש מתסכל אבל הדבר היחיד שאנחנו יכולות לעשות זה להפתח ולצאת מאיזור הנוחות

הבעיה שזה ממש קשה

שואל השאלה:
גם אם אני מנסה להיות נחמדה ולבוא לדבר איתם דבר ראשון הם לא רוצים לדבר איתי ורואים את זה לא יודעת להסביר פשוט מרגישים מתי אתה לא רצוי כזה. ודבר שני הם ילדים עשירים ופלצנים ואכפת להם רק מכסף ומאיך שהם נראים והאינסטגרם שלהם. ואין לי על מה לדבר איתם פשוט הם ילדים שיט חיים כאלה ואין לי כח לזה

היי,

שומעת מדברייך כמה את בודדה, ומניחה שאת מתוסכלת מהתחושה שאין למי לפנות לעזרה.. ייתכן שחוסר התקווה מרגיש כמו סלע ענק שיושב על ליבך ובכל יום שעובר הוא רק גדל יותר ויותר.. נדמה שאת כבר לא מוצאת עניין וכוח להכיר אנשים חדשים, והייאוש מתמשך ושואב ממך את שארית כוחותייך..

יקרה, נשמע שאת שוקלת להרים ידיים ובכל זאת מצאת את הכוחות לכתוב כאן ולשתף.. מה שאולי מעיד על ניצוץ של תקווה.. אני דואגת לך.. את לא חייבת להשאר עם התחושות האלה לבד.. אולי יש מישהי שניתן לסמוך עליה, כמו קרובת משפחה או יועצת בית הספר, שאפשר לפרוק אצלם את המתחים והקשיים שיושבים בלב.. אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ומזמינה אותך לצאט אנונימי עם אחת המנדבים/ות שלנו.. בצ'אט תוכלי לשתף בקצב שלך מה שתבחרי להביא ואנו נהיה אוזן קשבת וכתף תומכת..

מחכים לך,
מתנדבת סה"ר