תיכון זה כזה נוראי, אני רק כמה ימים בתיכון ואני בוכה דמעות.

חכי לכיתה י"א, למה את נשברת על ההתחלה?
מה כבר קרה שהפריע לך שם?

שואל השאלה:
גם הלימודים אבל בעיקר המצב החברתי

חכי, הכל בסוף יסתדר

הכל יהיה בסדר, תמיד הימים הראשונים קשים

וואי כן לגמרי זה נוראי

זה לא נכון, תיכון זה לא כזה נוראי כמו שאת חושבת.
המורים שם דווקא מתייחסים לתלמידים יותר יפה מהיסודי. אל תחשבי ככה ותהיי שם עם גישה חיובית ותהיי נחמדה לילדים שם והם יהיו נחמדים אלייך בחזרה ואז אולי בסוף זה יסתדר

היוש! תקשיבי,
תיכון יכול להיות התקופה הכי טובה בחיים שלך, ויכול להיות התקופה הכי נוראית בחיים שלך.
יש כמה דברים שהבנתי לאחרונה שפשוט הפכו את חוויית התיכון שלי להרבה יותר משמעותית.
1. הכל בראש! כל מה שאת חווה או מרגישה זה בראש. לא הכל כזה דרמטי או קיצוני (זה גיל שכל בעיה נראית כמו סוף העולם, את לא היחידה), ומדיטציות או עבודה עצמית על דרכי חשיבה חיוביות יכולות לעשות שינוי ענק!
2. אל תהיי רק בבית ספר/ בלימודים! תלכי לתנועת נוער/ חוג/ קורס או משהו כזה. הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי בתקופת התיכון (והאמת שזה קרה ממש במקרה, אבל הדברים הכי טובים קורים בלי תכנון) זה שהצטרפתי לצופים. נהייתי מדריכה והיום אני ראשגדית וזה שינה אותי מקצה לקצה!! תנועת נוער זה מדהיםם, במיוחד בתיכון. זה נתן לי חברים, יכולות חדשות של ניהול, התנהלות בצוות, הדרכה, ביטחון עצמי ועוד מלא, והאמת שפשוט נתן לי חברים מדהימים שלא היו לי בבית ספר.
בקיצור, תמצאי לך עוד תחום עיניין להתעסק בו בתקופה הזאת, לא להיות רק שקועה בלימודים.
אגב, קחי הכל בפרופורציות ואל תפחדי לבקש עזרה. את לא מבינה כמה אנשים יהיו שם בשבילך וירצו את טובתך המלאה ברגע שלא תפחדי לבקש עזרה ❤

^
חייבים ללכת למשהו בכל מקרה בשביל לתרום לקהילה אז זה טכנית נחשב חלק מהבצפר

הכל יהיה בסדר, אני מבינה אותך
גם אני הייתי במצב הזה
אבל זה יסתדר תוך כמה ימים
כולם עוד מתרגלים לשגרה אחרת (של תיכון)

את צריכה לשנות את הגישה שלך,
אם תבואי בגישה שיהיה לך ממש קשה, עמוס, לחוץ וכו' ותכניסי את עצמך לסרטים על זה, זה גם מה שתרגישי, מן הסתם.
קחי דברים בפורפורציות, זה בסך הכול בית ספר, לא תואר באוניברסיטה. אם תדעי מספיק איך לנהל את הזמן שלך, לנהל סדר עדיפויות ותוך כדי להקדיש זמן ללימודים, אין סיבה שלא תסתדרי.
אני מציע גם לשלב פעילויות עם הלימודים, דברים שיעשו לך טוב בגוף ובנשמה וישחררו אותך מהלימודים מדי פעם כמו: חדר כושר, בריכה, פגישות עם חברים, תנועות נוער וכו'..
אל תלמדי באופן רצוף 24/7, זה לא תורם בשום אופן ואם כבר רק מזיק.
קחי את הלימודים ברצינות, כמובן, משום שהלימודים בתיכון נהיים רציניים וכן יש להם השפעה על העתיד - אך דעי לעשות זאת במימון נכון. אל תתעכבי על כל ציון נמוך שאת מקבלת במבחן או בעבודה, אל תחשבי שאם יש מבחן אחד מסכן שקיבלת בו ציון קצת נמוך אז זה יהרוס לך הכול. תמיד ניתן להשתפר, ממבחן למבחן, ככל שלומדים יותר מטעויות ולומדים לאט לאט איך ללמוד נכון. גם במהלך כל התיכון תוכלי לגשת שוב לכל בגרות כמה פעמים כדי לשפר ציון אם יש לך ציון שהוא קצת נמוך, וגם יקחו לך את הציון הגבוה ביותר. אז באמת שלא צריך להיכנס על זה לסרטים ולחשוב שכל ציון נמוך הוא סוף העולם. אך מן הצד השני - כמובן, להשקיע, ללמוד ולתרגל במהלך כל השנה וכן ללמוד לכל מבחן כמו שצריך, פשוט לא להתבאס מדי אם פעם אחת השגת ציון קצת פחות טוב. בהצלחה

צודקת

אני הגעתי לתיכון ולבנתיים אני רק נהנה באמת פשוט צריך לחשוב חיובי.

לול מי שעשה מינוס שיסביר את עצמו.

גם עליי יש לחץ מטורף עם מבחן במתמטיקה ושיבצו אותי לשלוש יחל למרות שיש לי ציון של ארבע חמש והרגזת ראתה את זה ואמרה לי שאי אגש למבחן בשביל לעלות ל 4-5
ושתביני אני ממש משקיע במתמטיקה וזה לא פשוט בכלל בשבילי וכל הדרך שעשיתי הייתה בשביל כלום וזה ממש מתסכל
אני מרגיש כאילו כל הרצון שלי לחיות נשאב ממני עם כל המתמטיקה
אבל חוץ מזה הכל אחלה

אני כלכך מזדהה איתך
היה לי אתמול התקף חרדה בגלל זה
ולא הפסקתי לבכות

את צריכה לשנות את הגישה שלך
רוב הדברים שגורם לך להרגיש ככה זה בגלל הראש והמחשבות
אני יודע שיש עומס ושרוצים לחזור למקום הנוח אבל צריך לחיות את זה ותרגישי כיף

התיכון דווקא הייתה התקופה הכי טובה שלי! אני ב-יא' עכשיו ומשנה שעברה כבר הרגשתי ממש שינוי שונה רצח מהחטיבה כי יותר גדולים ומתבגרים ויאלה שנה הבאה יש לך שנה עמוסה בבגרויות
יב' זה שטויות רצח והזמן טס! הכל טוב את תהני בהמשך

את לא יחידה שסובלת מהתיכון. אני גם סובל כי אני קיבלתי כיתה חרא... כיתה של ערסים וצאחלות...

חיים שלי ימים ראשונים תמיד קשים
תאמיני לי נשברתי בדיוק כמוך אין מה לעשות אם כולם עברו את זה אז גם את תעברי

הכל יסתדר , לכולם זה קורה

^^ מזדהה איתך...

אל תוותרי, תדברי עם מישהו, אני פה

גם אני הייתי אמורה לעלות לתיכון
אבל לא הגעתי עדיין
ואחרי שקראתי את זה אני בכלל מפחדתת
חרדה חברתית סעמק

גם אני
הלחיצו אותנו כל כך במצב הלימודי
אבל המצב החברתי שובר אותי לפעמים

תקשיבי חיים שלי אני כל שנה שעברה סבלתי בגלל המצב החברתי שלי התחילה השנה והופ הכל יסתדר ואם את שואלת למה? אני יגיד לך למה, כי הבנתי שהכל זה תקופות בחיים ולא הכל דבש אבל עם זאת אני לקחתי בפרופורציות ולא כמו כולם אוי לא מחר מתחיל הלימודים ובלה בלה באתי הכי רגוע שיש ולקחתי את זה הכי בצ'יל שיש והכי זרמתי שיש והכל יסתדר זה הוחכה לזה שהכל בראש שלנו ושהכל תלוי בנו.

אם את ממש ממש לא מצליחה לצאת מהמצב הזה אז תתחילי להשלים איתו אז תגידי לעצמך זה בסדר להיות לבד וזה בסדר ככה וככה הבנת לבית ספר תבואי במטרה ללמוד ובהפסקות גם קשה לך תעשי דברים שאת אוהבת
ובאמת שמגיע לך הכי טוב ❤ כי זה תמיד האנשים הטובים שמרגישים ככה
(בגלל זה הפכתי לרעה הטובים רק נדפקים בעולם הזה)

מה שתגיד אדון מבין הכל

ככה זה בהתחלות ובטח בהתחלות חברתיות, כולם עוברים את זה אל תדאגי
עם הזמן את תתחילי להרגיש יותר בנוח

תיכון זה טוב תחשבי על זה אף אחד לא מתנהג אלייך כמו ילדה קטנה, מה הסיבה הספציפית שגורמת לך להרגיש ככה ?

ואי שמעי אני ככ מבינה אותך. נכנסתי לתיכון ועל היום הראשון בכיתי את חיי לאמא שלי בגלל שהייתי בודדה אבל אני מבטיחה לך שזה משתפר ועכשיו אני שישיסטית (התחלנו בט) ואחלה לי. הכל יהיה בסדר אני מבטיחה. אם את רוצה לדבר על זה תכתבי לי

יכול להבין אותך, גם אני הייתי ככה באותה תקופה
את לא חייבת להתחבר לכל אחד ואחת אבל תנסי למצוא לך את אלי שמתאימים לך יותר באופי ואליהם תנסי להתחבר
ואם אין כאלה הייתי שוקל לעבור בית ספר או כיתה, כי זה באמת לא כיף להיות סביב אנשים שפשוט אי אפשר להתחבר אליהם כי הם לא הסגנון שלך (מדבר מבחינה חברתית)
וזה גם קשה יותר ללמוד ככה, אני עברתי בית ספר והיה לי ממש טוב, זה היה מלחיץ בהתחלה אבל אחר כך האנשים שם היו ממש טובים אליי אפילו אלה שלא היו הסגנון שלי ובלי תחומי עניין משותפים הם היו אנשים טובים. ולכי תדעי אולי השינוי הזה יעשה טוב בשבילך מבחינה חברתית וגם לימודית

איתך בזה, את יכולה לדבר איתי בפרטי, באותו המצב שלך

אני גם כמוך.
התחלתי את כיתה י לפני כמה ימים ואני בדיכאון ובחרדות. במיוחד חרדה חברתית..
דפקו לי מחנכת חרא מגושמת רעה ונצלנית שקשה לי לבוא לבית ספר אני מפחדת סתם ככה להבריז או סתם לעשות משהו לא במקום כי אני יודעת שהלך עליי.
יש לי חברים בשכבה אבל אני מרגיש שהם מתעלמים ממני וזה מעצבן רצח שהם מתחברים לאנשים אחרים ואת לא
אבל סיסתה אנחנו ביחד בזה
ותזכרי שהכל עובר, הכל זה זמני.
אני גם די בטוחה שבצבא בעזרת השם כבר תשכחי מזה.. כמו שהולך המשפט אל תשאירי מקום בראש לעבר שאין לו עתיד.. מכירה?.
הכל הולך להיות טוב תאמיני בעצמך
גם השנה אנחנו נצטרך להתנדב אז נכיר חברים אחרים ובקיצור אני מאמינה בשתינו שהולך להיות לנו שנה נדירה

הכל היה בסדר

חחחחחחחחחחחחחחחחחח
חכי לכיתה יא אם את בוכה ככה בכיתה י

כולכם פה חכו לכיתה יא אני מת איזה בכיינים

נער ממוצע בן 15

מה הקשר כיתה י"א... היא דיברה על התיכון בכללי, וההתחלה של התיכון היא תמיד קשה לא משנה מה, כי זו מסגרת חדשה ותקופה חדשה, לוקח זמן להתרגל וזה לגיטימי לגמרי. אתה לא עוזר וסתם מלחיץ, אם אין לך משהו טוב להגיד פשוט אל תגיב...

בסדר אם היא בוכה עכשיו מה יקרה בכיתה יא??

כשהיא תגיע ל- י"א היא תתמודד ותעבור את השנה הזו כמו כולם, זה לא רלוונטי לכרגע ובכלל לחשוב על העתיד זה סתם מיותר ומפתח חרדות. בינתיים היא התחילה תיכון, לוקח לה זמן להתאקלם, זו סביבה חדשה ומעבר שהוא לא פשוט (מחטיבה לתיכון) אז זה הגיוני שהיא תחווה קשיים.. לחשוב כבר מעכשיו על מה שיהיה עוד שנה זה פשוט לא רלוונטי ולא תורם בכלום.

לא הרגשתי הבדל מ ט ל י

אולי אתה לא (וגם אני אגב), אבל יש אנשים שאצלם זה לא כך. באופן כללי מעברים בחיים הם אינם פשוטים אף פעם, בין אם זה מהגן ליסודי, מהיסודי לחטיבה, מהחטיבה לתיכון, מהתיכון לצבא, מהצבא לאזרחות וכו'.. אתה לא יכול להסיק מסקנות על איך מישהו יהיה בעתיד על סמך הימים הראשונים שלו במסגרת חדשה, זה פשוט לא עובד ככה.
בעיקרון, אתה צודק שכיתה י"א קשה מכיתה י', ואין על זה ויכוח (למרות שיש אנשים הטוענים כי להם כיתה י' הייתה יותר קשה משום שהם יותר מסתדרים עם מבחנים ובגרויות ופחות עם עבודות ל- 30% אבל שיהיה), אבל זה לא רלוונטי לחשוב על זה כרגע.
כרגע היא בכיתה י', יש לה את הקשיים שהיא חווה כרגע, ואיתם היא צריכה להתמודד. להוסיף עוד מחשבות על הקשיים העתידיים שעלולים להיות לה ואיך זה עלול להשפיע עליה כבר מעכשיו באמת לא יתרום בשום אופן אלא רק ילחיץ. זה באמת לא מעודד כלל. כמו שאמרתי, אם אין לך משהו טוב להגיב - אל תגיב.

הכל יהיה בסדר

רוצה לדבר איתי בברתי ( בכוונה עם שגיאות ) אני כאן בשבילך

שואל השאלה:
תודה לכולם אני ממש מעריכה את התגובות חיזקתם אותי.
ולאלה שגם עוברים את זה אני מבינה אותכם כל כך אבל תאמינו לי תקראו את התגובות של האנישם המדהימים פה וזה ישפר לכם את המצב רוח❤❤

נער ממוצע בן 15
אתה עלית לכיתה י''א לפני פחות משבוע, מה אתה מתלהב עלייה פה?
אתה ליטרלי מנסה להשוויץ בזה שאתה בכיתה י''א (לא מבינה למה אתה עדיין קטן), על חשבון השאלה שלה.
יש הבדל בין כיתה י' לכיתה ט', והמעבר לא פשוט, והלחץ שלה לגיטימי לגמרי.

תקשיבי, אני בתחלתי את כתה י' רק עםחברה אחת בכתה, לא הכרתי אף אחד ואת רוב כתב י' העברתי רק איתה
התאהזבתי בהתחלה והיה לי קשה לעכל את זה
אבל כרגע אני בכתה יא, ישלי חבורת חברים, הכל הרבה יותר טוב מבחינה חברתית, מצאתי תמקום שלי, ואם היית שואלת אותי לפני שנה אם הייתי חושבת שזה יקרה הייתי עןנה לך שלא
אהובה מבטיחה לך שזה ישתפר, אבל תני לזה סיכוי, את תמצאי תאנשים שלך

על מה המינוסים? מי שעשה מינוס שיסביר את עצמו. זה די מטופש...