אנשים שיודעים להמציא סיפורים

ישבתי ביום שלישי אחר הצהריים כשהשמיים החלו להחשיך.
קלטתי שזה לא בגלל הערב הקרב ובא, אלה חללית שנחתה מהשמיים.
"בי טגעד חבו!" קרא יצור כחלחל שהעביר בי צמרמורת.
"אני הייתי פה קודם!" אמרה יצורה ורודה בחללית אחרת.
"חיד קויםק םיביב!" מחה היצור.
ישבתי שם וצפיתי בהם רבים עד שהגח רובוט ענק מאחורי החלליות והפגיש בין שניהן במכה אחת.
וזה היה עוד אחר הצהריים רגיל בחיי.
(אני לא מאמינה שבאמת כתבתי על זה)

שואל השאלה:
חח נהנתי לקרוא

זה היה בוקר גשום וקודר
מסוג הבקרים שגורמים לך לרצות להתחפר בשמיכה ולא לצאת ממנה מעולם
וכך גם תיכננתי לעשות עד שדפיקה חוזרת ונשנית בדלת גרמה לי לקום מהמיטה למהר אל הדלת
פתחתי אותה ולתדהמתי היה שם סוס לבן כשלג ועליו רוכב אביר לבוש שריון
"אין הצלחת לטפס לקומה שלישית עם הסוס הזה?" שאלתי אותו בתדהמה
הוא התעלם משאלתי ירד מסוסו הצחור ושאל
"היכן הנסיכה גריזלדה ! הוציאו אותה ממחבואה ברגע זה!"
"אין כאן שום נסיכה!" עניתי בחשש משום שהבחנתי בחרב הארוכה והחדה שהחזיק בידו
"אני לא מכירה אף אחד שקוראים לו גריזלדה" הוספתי לבסוף
פתאום נשמע נביחה ,זו בוודאי הכלבה שלי לונה חשבתי לעצמי
כשלהפתעתי השליך האביר את חרבו הצידה
ונכנס לפנים הבית
מיהרתי אחריו וראיתי אותו משתחווה אפיים אל מול הכלבה שלי ואומר" הנה את הנסיכה גריזלדה הנאה , אל חשש! באתי להצילך מהטירה הארורה הזאת"
פתאום אור מסנוור הציף את הדירה וקול רעם הרעיד את הקירות כשנפסק האור הבחנתי לתהמדתי שבמקום בו עמדה לפני מספר רגעים הכלבה שלי ניצבה נערה יפהפייה בשמלת משי ארוכה ויפה
"בואי אחריי נסיכה נאווה! הוסיף האביר ונישק את ידה אחזירך אל אהובך הנסיך מרקוס"
"אודה לך על כך מאוד"היא ענתה לו בקול נעים וצלול והלכה אחריו
אך ברגע האחרון היא הסתובבה אלי קדה בחן ואמרה
"תודה לך על האירוח הנעים" ויצאה מהבית
מהחלון המלא בטיפול גשם יכולתי עדיין לראות במטושטש את הסוס הצחור מרחרח את פחי הזבל הגדולים ולהבטיח לעצמי שכל זה לא היה חלום

זה גאוני^

^ תודה תודה
זה היה לי גם ממש כיף להמציא זה עכשיו