תשובה אחת
קודם כל נבהיר כמה מושגים:
סופרפוזיציה - סופרפוזיציה היא תיאור של מצב פיזיקלי מסויים כסכום של מצבים פיזיקליים אחרים, ולא כעומד בפני עצמו. ישנה סופרפוזיציה קוונטית שמשמעה שהמצב הנתון של המערכת הקוונטית הוא סכום הסתברותי, קרי, אין למערכת מצב פיזיקלי קיים שאפשר לצפות בו, אלא רק התפלגות הסתברותית בין כמה מצבים שונים שבכללה מהווה סופרפוזיציה קוונטיתס.
פרשנות קופנהגן - פרשנות קופנהגן היא תזה פרשנית שהציע בוהר למכניקת הקוונטים. על פיה גודל פיזיקלי קיים רק אל מול צופה. עד אז הוא נתון בתוך סופרפוזיציה קוונטית.
מטרתו של שרדינגר בניסוי מחשבה זה, הייתה להראות את הבעייתיות שביישום פרשנות קופנהגן אל מערכות גדולות (ולא קוונטיות) ולהוביל את פרשנות קופנהגן ל־reductio ad absurdum. הניסוי כשלעצמו מוכר אז אזכיר אותו בקצרה בלבד תוך דילוג על פרטים לא רלוונטיים, ישנו חתול בתוך קופסא אטומה לה מחובר מתקן המכילה אטום רדיואקטיבי בודד, והוא בעל סיכוי שווה להתפרק ושלא להתפרק. אם האטום יתפרק כמוסת רעל שבתוך הקופסא תהרוג את החתול, אם הוא לא יתפרק החתול יחיה. שאלתו של שרדינגר היא האם לפני שאנו פותחים את הקופסא (=צופים בחתול) החתול חי או מת? פרשנות קופנהגן תוביל אותנו למסקנה שכל עוד לא צפינו החתול ננצא בסופרפוזיציה המורכבת מהיותו חי והיותו מת בו זמנית, אך מסקנה כזו היא כמובן אבסורד מוחלט. ולכן, אומר שרדינגר, יש בעייתיות בפרשנות של בוהר למכניקת הקוונטים, שכן היא איננה נכונה, ואף אבסורדית ביותר, לגדלים מאקרוסקופיים (שאינם אטומיים).
סופרפוזיציה - סופרפוזיציה היא תיאור של מצב פיזיקלי מסויים כסכום של מצבים פיזיקליים אחרים, ולא כעומד בפני עצמו. ישנה סופרפוזיציה קוונטית שמשמעה שהמצב הנתון של המערכת הקוונטית הוא סכום הסתברותי, קרי, אין למערכת מצב פיזיקלי קיים שאפשר לצפות בו, אלא רק התפלגות הסתברותית בין כמה מצבים שונים שבכללה מהווה סופרפוזיציה קוונטיתס.
פרשנות קופנהגן - פרשנות קופנהגן היא תזה פרשנית שהציע בוהר למכניקת הקוונטים. על פיה גודל פיזיקלי קיים רק אל מול צופה. עד אז הוא נתון בתוך סופרפוזיציה קוונטית.
מטרתו של שרדינגר בניסוי מחשבה זה, הייתה להראות את הבעייתיות שביישום פרשנות קופנהגן אל מערכות גדולות (ולא קוונטיות) ולהוביל את פרשנות קופנהגן ל־reductio ad absurdum. הניסוי כשלעצמו מוכר אז אזכיר אותו בקצרה בלבד תוך דילוג על פרטים לא רלוונטיים, ישנו חתול בתוך קופסא אטומה לה מחובר מתקן המכילה אטום רדיואקטיבי בודד, והוא בעל סיכוי שווה להתפרק ושלא להתפרק. אם האטום יתפרק כמוסת רעל שבתוך הקופסא תהרוג את החתול, אם הוא לא יתפרק החתול יחיה. שאלתו של שרדינגר היא האם לפני שאנו פותחים את הקופסא (=צופים בחתול) החתול חי או מת? פרשנות קופנהגן תוביל אותנו למסקנה שכל עוד לא צפינו החתול ננצא בסופרפוזיציה המורכבת מהיותו חי והיותו מת בו זמנית, אך מסקנה כזו היא כמובן אבסורד מוחלט. ולכן, אומר שרדינגר, יש בעייתיות בפרשנות של בוהר למכניקת הקוונטים, שכן היא איננה נכונה, ואף אבסורדית ביותר, לגדלים מאקרוסקופיים (שאינם אטומיים).